פרשת נשא
בפרשינו התורה מצווה את הכהנים לברך את עם ישראל כאמור: 'כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם..' רבי אברהם פטאל זצ"ל מקשה, מהי התוספת של המילים בפסוק – אָמוֹר לָהֶם? הרי הפסוק מספר לנו על כך שהקב"ה אומר למשה שיאמר לאהרן ולבניו לברך את בני ישראל, ומדוע צריך להוסיף תוספת חיזוק שיוסיף ויאמר עוד לאהרן ולבניו, מהו פירוש התוספת 'אָמוֹר לָהֶם'?
עוד מקשה, מדוע הניקוד הוא בקמץ ולא בסגול, אָמוֹר לָהֶם ולא אֶמוֹר לָהֶם? רש"י ביאר: 'אָמוֹר לָהֶם. כמו זָכוֹר שָמוֹר..', מדוע צריך להוסיף ולומר למשה בלשון ציווי שיוסיף ויאמר לכוהנים את מה שאמר להם כבר?!
עוד הקשה, הרי ידוע שהכהנים מברכים ופניהם אל העם, מדוע יפנו הכהנים את גבם אל ההיכל בשעה שמבקשים הם מהקב"ה שיתברכו ישראל?!
והסביר על פי משל לאדם שהיה לו בן רע מעללים, וכעס עליו מאד עד ששילחו מביתו. והיה הנער הולך ברחובות יחף בבגדים קרועים בצער גדול. הלך הנער אל חברו הקרוב של אביו שילך אל אביו להשפיע עליו שייתן לו לכל הפחות בגד ללבוש.. הלך החבר אל אביו של הנער ואמר לו: 'חוס נא על בנך להלבישו בבגד ראוי, כי הימים ימי חורף הם..' שמע האב את דבריו וענה לו: 'הנה אנכי בא בזה בבקשה לפניך שאעשה בגדים לבני..' עמד החבר משתאה לנפשו על פשר הדברים.. הוסיף האב ואמר: 'סכל שכמותך, מה אתה בא לבקשני שאעשה בגדים לבני וארחם עליו, על בני יוצא חלצי.. הלא תבין שאוהב אני את בני עד מאד, ורצוני להיטיב עמו כנפשי ומאודי.. ואם הסתרתי פני ממנו, אם שילחתיו בלא בגד לגופו כנראה שהירע מעלליו מאד.. רצונך שאיטיב עמו? פנה אליו, אל בני, דבר איתו ותוכיח אותו על התנהגותו.. שיחזור בתשובה ויטיב את דרכיו.. ממילא אתן לו כל טוב שבעולם.
והנמשל הוא שהקדוש ברוך הוא אוהב את בניו עם ישראל ורצונו להיטיב להם מאד.. ואיך יבוא הכהן ויבקש ממנו שיברך את ישראל.. אם אינם מבורכים כנראה שיש סיבה לדבר! לכן אמר הכתוב כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם.. תאמר אל אהרון ובניו שכשבאים הם לברך את ישראל אזי אָמוֹר לָהֶם לכהנים שיאמרו לישראל שיטיבו דרכיהם ואז ממילא יבואו כל הברכות הללו ויחולו עליהם.
חז"ל בספרי, ביארו את ברכת הכהנים במספר ביאורים ורובם קשורים ברוחניות: 'יְבָרֶכְךָ ה', בברכה המפורשת. וכן הוא אומר: בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה.. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.. בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ. וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ.. אימתי? כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ. יְבָרֶכְךָ ה' בנכסים, וְיִשְׁמְרֶךָ בנכסים. רבי נתן אומר: יְבָרֶכְךָ בנכסים וְיִשְׁמְרֶךָ בגוף..' והנה הברכה לפי משמעות הדברים הינה גשמית בלבד.. יְבָרֶכְךָ ה' בנכסים, וְיִשְׁמְרֶךָ בנכסים.. יְבָרֶכְךָ בנכסים וְיִשְׁמְרֶךָ בגוף.. והשאלה נשאלת, האם באמת אין לנו מה לבקש, מה לרצות ולשאוף אליו מלבד שיברך אותנו הקדוש ברוך הוא בנכסים?! בגשמיות נטו?! זה מה שאליו אנו רוצים להגיע?! בשביל זה יש לנו להיטיב את דרכינו?! לזאת באנו לעולם?!
בספורנו מבואר 'יְבָרֶכְךָ' בעושר ונכסים, שאם אין קמח אין תורה. והיינו שהדברים הם כעין הקדמה, תשתית לבאות.. שצריך האדם ברכה גשמית בשביל שיחולו עליו שאר הטובות הרוחניות הבאות בברכות הבאות.. שיוכל האדם לעסוק בתורה ולהתעלות ברוחניות מתוך עושר והרחבה..
אלא שעדיין קשים הדברים שאינם מסתדרים עם דברי המשנה באבות 'כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל..' ומשמעות הדברים שאין האדם קונה את התורה שתהא כנכס מנכסיו אם לא שישב ויעמול בה מתוך צער ועוני, ומה תועיל לו ברכה גשמית שילמד מתוך עושר והרחבה?!
ואמנם אם נדייק בדבריו של רש"י בהביאו את דברי חז"ל, נראה ששינה מעט את הלשון של הדברים המובאים בספרי, וכתב: 'יְבָרֶכְךָ. שיתברכו נכסיך..' רש"י לא כתב שיברך אותך הקדוש ברוך הוא בנכסים, שיהיו לך נכסים.. רש"י כתב שהנכסים שכבר יש לך יהיו מבורכים.. ונראה שהם הם הדברים, רש"י בא ללמדנו שאין תפילתנו ושאיפתנו להרבות נכסים, תפילתנו ושאיפתנו היא לשפר את דרכינו בשביל שתחול הברכה הרוחנית בנכסינו, שנדע מה לעשות עם מה שנתן לנו הקב"ה בבחינת מצוה גוררת מצוה. וזה באמת עיקר הרצון של כל יהודי שגופו ונכסיו יהיו רוחניים.
הרב שמואל בראשי הי"ו מירושלים
