פרשת וירא
"ותאמר לאברם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" (כא-י). אברהם אבינו הוא עמוד החסד בעולם מי לנו גדול מאברהם אבינו בהכנסת אורחים שיושב בפתח האוהל בחום היום ומחכה בכיליון עיניים ועוד כל זה ביום השלישי למילתו כשיש לו כאבים עזים. והרי ראינו באנשי שכם שהיו חלשים ביום השלישי למילתם בהיותם כואבים ובאו שמעון ולוי והרגו את כל אנשי שכם כי לא היה להם כח, ואברהם אבינו עם כל הכאב הזה חיכה לאורחים, ואותו אברהם כאשר רואה שיצחק בנו עומד בפני השפעה רעה של ישמעאל אינו מחפש פשרות אלא מגרש את האמה ואת בנה, מה שהוא ההיפך מטבעו, ובכך מלמדנו אברהם אבינו הנהגה לדורות, חסד צריך לעשות עד כלות הכוחות אבל לא על חשבון חינוך הבנים וברגע שחינוכו של יצחק יכול להיפגע הרי הוא מגרש את האמה ואת בנה.
כמו כן נהג אברהם אצל לוט ואמר לו "היפרד נא מעלי" שכאשר ראה אברהם אבינו שללוט יש השפעה שלילית על הסובבים אותו וכמו שפירש רש"י שהיו רועי לוט רועים בהמותיהם מן הגזל ורועיו של אברהם מוכיחים אותם, אזי אין מקום לפשרות של קירוב לבבות והדרך היא להיפרד ממנו. ועדיין קשה?! איך אברהם אבינו שטבועה בו מידת החסד יכול לקום ולגרש את בנו. וביארו מכאן גדולי המוסר שרואים מכאן יסוד גדול שמה שאברהם אבינו היה במידת החסד בשלימות לא היה מפני שהוא היה בטבעו רחמן ובעל חסד, אלא כל עשיית החסד היתה אצלו משום שזה ציווי השם, וכמו שדרשו חז"ל שהאדם צריך ללמוד ממידותיו של הקב"ה מה הוא רחום אף אתה היה רחום ומה הוא גומל חסדים אף אתה היה גוזל חסדים, וכיון שכל הנהגת אברהם אבינו היתה על פי התורה ומשום שזהו רצון ה' לפיכך ברגע שרצון ה' הוא שיגרש את הגר ובנה אזי הוא מגרשם מיד בלא נקיפות מצפון, ומשום שתכליתו הוא קיום רצון ה' וכשהשם ציווהו עושים בלי שאלות.
וזה ההבדל בין חסד שעושה גוי לחסד שעושה יהודי, הגוי עושה חסד כדי להשתיק את מצפונו וטבעו הדורש ממנו כן ואולם הישראל עושה כדי לקיים את רצון השם.
"ועתה השבעה לי.. אם תשקור לי ולניני ולנכדי" (כא-כג) פירש רש"י עד כאן רחמי האב על הבן. ובגמרא (סוטה י:) על הפסוק והוא יחל להושיע את ישראל אמר רב חמא ברבי חנינא בימיו של שמשון הוחלה שבועתו של אברהם לאבימלך שנשבע לו אם תשקור לי ולניני ולנכדי ובטלה השבועה לפי שהם עברו על השבועה תחילה. וכתב המהרש"א שם שלכאורה השבועה נתחללה מאליה שהרי כבר עבר זמן רב מאז שנשבע אברהם עד תקופתו של שמשון, ותירץ שצריך לומר שבימי שמשון היה נכדו של אבימלך עוד חי והאריך ימים מאד. (אולי בערך 700 שנה) (יקרה מפנינים)
שבת שלום
ר' יוסף מודזגברישוולי הי"ו מלוד
