שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר'

פרשת בהר

בתחילת הפרשה מפורטים דיני השמיטה, והפרשה נפתחת בפסוק: "וידבר ה' אל משה בהר סיני". שואלים חז"ל: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני, והלוא כל המצוות נאמרו מסיני?", והם משיבים, שמצוות שמיטה מלמדת על כל מצוות התורה – "מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני – אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני". מדוע היסוד החשוב הזה – שכל פרטי המצוות נאמרו בסיני – נלמד דווקא ממצוות שמיטה? מצווה שמלמדת על כל המצוות אמורה להיות מצווה כללית, ולכאורה, השמיטה היא מצווה פרטית, בעלת מספר ניכר של הגבלות – היא נוהגת רק בזמן שה'יובל' נוהג; ומתקיימת רק בארץ-ישראל ולא בחוץ לארץ. חייבים אפוא לומר, שמבחינה מסויימת השמיטה היא אכן מצווה כללית.
כאשר התורה מלמדת את מצוות השמיטה היא פותחת ואומרת: "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך". וכי יעלה על הדעת שיהיה אסור לעבוד את האדמה בשש שנות העבודה? אלא התורה מלמדת אותנו כאן שעבודת האדמה בשש השנים היא חלק ממצוות השמיטה. כדי שיהיה אפשר לשבות מעבודת האדמה בשנת השמיטה, יש צורך שיעבדו את האדמה בשש השנים שלפניה; וכמו-כן זו תכליתה של שנת השמיטה – השבתון נועד לאפשר לנו לקיים אחר-כך את "שש שנים תזרע שדך" בצורה השלמה והטובה.
שש שנים עוסק היהודי בענייני העולם בדרך הטבע. זו למעשה תכלית חייו בעולם הזה – לבוא במגע עם ענייני העולם כדי לבררם ולזככם. אך אחת לשבע שנים עליו להתרומם מעל ענייני העולם, לא לבוא במגע עם עבודת האדמה, אלא לבטוח לגמרי בקב"ה שיספק לו את פרנסתו בדרך שהיא למעלה מן הטבע. לכן שנת השמיטה נקראת "שבת להוי-ה". שם הוי-ה מייצג את האור האלוקי שלמעלה מגדרי העולם ("היה, הווה ויהיה כאחד"). בשנת השמיטה היהודי מתרומם מעל שם אלוקים (בגימטרייה 'הטבע'), ומתחבר עם שם הוי-ה, שלמעלה מהטבע.
שני הדברים תלויים זה בזה: כדי שיהיה אפשר להתרומם למעלה מגדרי הטבע, יש צורך לעבוד שש שנים בתוך גדרי העולם; וכדי שיהיה כוח לברר את ענייני העולם בשש שנות העבודה, נדרש שמפעם לפעם (בשנה השביעית) יתעלה היהודי למעלה מענייני העולם, ואז גם כשהוא בא במגע עם העולם ועיסוקיו, לא ייסחף על-ידו, ואדרבה, הוא יהפוך את העולם עצמו שיהיה כלי לאור האלוקי. זו למעשה הנוסחה היסודית לכללות התורה והמצוות. גם בשבוע ימים ישנו המחזור הזה – שישה ימים של עבודה ויום אחד (שבת) של התעלות למעלה מענייני העולם. במובן זה מצוות השמיטה היא מצוות כללית ומרכזית, ולכן דווקא ממנה אנו למדים שכל פרטי המצוות נאמרו למשה מסיני. (לקוטי שיחות)

באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*