דברים
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'ואתחנן'
פרשת ואתחנן גימ׳ "ואתחנן" הוי 515, וידוע דאם היה מתפלל מ״ר תפילה נוספת אחת בלבד, תפילתו היתה מתקבלת. מה מסתתר מאחורי זה, מדוע דוקא 516?! ומסבירים ע״פ הידוע דמ״ר, מחילה
ר' אליעזר מושיעשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא הפרשה פותחת במצוות הביכורים "והיה כי תבא אל הארץ … ולקחת מראשית כל פרי האדמה" (כו-יב) הספר 'בינה לעיתים' מביא שאחד מהטעמים להבאת הביכורים הוא כדי להרחיק
ר' דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא בשנות ה-70 היתה עלייה המונית של יהדות גיאורגיה לישראל. מיותר לציין עד כמה נשמרה השבת, הכשרות, טהרת המשפחה והמצוות בגיאורגיה. זה הגיע למימדים של מסירות נפש בל
הרב גבריאל מנחם יצחק בדברי תורה לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא בירושלמי (שבת פי"ד ה"ג) "והסיר ה' ממך כל חולי" – זה הרעיון. דאמר רבי אליעזר: "ונתן עול ברזל על צוארך" זה הרעיון. ע"כ. כלומר, שהעול "ברזל" שמונח
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'שופטים'
פרשת שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק" וכו'. אנחנו נמצאים בעיצומו של חודש אלול חודש הרחמים והסליחות ובוודאי
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ניצבים וילך'
פרשת ניבצים וילך מכתב כללי מכתבו של הרבי מליובאוויטש, ימי הסליחות התשכ"ג שנת המאה וחמישים להסתלקות – הילולא של רבינו הזקן. אל בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום ה'
הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא בשתי מצוות התורה מבטיחה תוחלת חיים ארוכה ואורך ימים ושנים, המפורסמת היא מצוות כיבוד אב ואם, כמו שנאמר בעשרת הדיברות "כַּבֵּ֥ד אֶת אָבִ֖יךָ וְאֶת אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן
ר' יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'שופטים'
פרשת שופטים 'שופטים ושוטרים תתן 'לך'- המילה 'לך' בציווי זה לכאורה מיותרת שהרי אפשר היה לכתוב "שפטים ושטרים תתן בכל שעריך" בלי המילה 'לך' ולכאורה מיותרת היא. בעל האגרות משה
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'ואתחנן'
פרשת ואתחנן עשרת הדברות נאמרו בתורה פעמיים, בפרשת יתרו ובפרשתנו, ויש בהם מספר שינויים. וכמו כן בעשרת הדברות בפרשת יתרו לא מופיעה האות טי"ת, ובפרשתנו מופיעה היא פעמיים "בזרוע נטויה"
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'דברים'
פרשת דברים שבת פרשת דברים נקראת גם 'שבת חזון'. השבת מכונה כך על שם ההפטרה הנקראת בה הפותחת במילים 'חזון ישעיהו בן אמוץ'. ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני של עם ישראל
