פרשת עקב
"כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני איכה אוכל להורישם"
עם ישראל רגע לפני שהם נכנסים לארץ ישראל הם מתחילים לחשוש מפני העמים שנמצאים בארץ ישראל ארץ כנען ובאופן שכזה הם לא יוכלו ליירש את הארץ אומר להם משה "לא תירא מהם זכור תזכור את אשר עשה ה' אלוקיך לפרעה ולכל מצרים" משה רבנו אומר לעם ישראל לא לחשוש מהם, כפי שאומר רש"י "שמה תאמר בגלל שהם רבים לא אוכל להורישם אל תאמר כן". השל"ה הקדוש מסביר כך, שמשה רבנו מדריך את העם ומלמד אותם שלא לסמוך על כוחם וגבורתם אלא יבטחו בעזרתו של ה' ובזכות הביטחון הם יצליחו להתגבר על כל המלחמות שיהיה להם בעתיד ולכן משה קורא לכל אחד מישראל ואומר לו "כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני" בלשון יחיד, אם תגיע להכרה שעמי כנען הם עצומים ממני ואתה לא תוכל לגבור עליהם בכוחות עצמך כי אם בעזרתו של ה' יתברך אז בודאי זה יהיה בבחינת "לא תירא מהם" משום שהקב"ה בכבודו ובעצמו יעמוד לימינך בכל מלחמה ויכניע את כל העמים והאויבים שנמצאים לפניך ובגלל זה התורה מדברת בלשון יחיד, כדי לומר לכל אחד ואחד שהוא צריך להיות בעל אמונה כזאת גדולה שהקב"ה הוא זה שיגרש את הגויים מלפניך, וכאשר יש לו ליהודי אמונה וביטחון חזק בקב"ה אז ממילא יתקיים בו ובכל עם ישראל הפסוק "ונשל ה' אלוקיך את הגויים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חיית השדה". "ונשל" פירוש לגרש, שהקב"ה כפי שנאמר לעיל יגרש מפניך וכך תוכל ליירש את ארץ ישראל,
ועל פסוק זה מובא בספר פרפראות לתורה בשם האדמו"ר ממודזי"ץ למה הקב"ה מונע מעם ישראל לכלות את הגויים בזמן קצר וכי "היד ה' תקצר" הקב"ה יכול לעזור לעם ישראל להתגבר על כל חיית השדה אלא הוא עונה כך שזה דוקא לטובת עם ישראל שאם ישמידו את הגויים או את חיית השדה מהר הם עלולים להידבק בקשיחות לב ובמידת האכזריות שזה אופייני לחיות השדה ולכן נאמר לעם ישראל שבשעה שהקב"ה יעשה דין באויבים וישגיח על עם ישראל לטובה, כך שידבק בהם מדת הרחמנות כלפי הזולת בניגוד לטבע שמוטבע ומושרש בחיות השדה זאת אומרת שעדיף להידבק במידותיו של הקב"ה. כפי שמסופר על האדמו"ר מגור שבא לבקר את הרב קוק שרק נתמנה כרבה הראשי לארץ ישראל היה בשנת תרפ"א הרבי מגור בא לבקר ולהיפגש בפעם הראשונה בארץ ישראל וכאשר הוא הגיע לתחומי ירושלים הוא ביקש שיקחו אותו לביתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל שהוכתר כרבה של ארץ ישראל. הרב קוק קיבל את האורח בלבביות ובשמחה רבה ובמשך שעה ארוכה שוחחו שני ענקי הרוח על עניינים שונים שהעסיקו באותו הזמן בעולם היהודי .
בין השאר נתעורר במרוצת השיחה ויכוח קל על היחס שגדולי ישראל צריכים לנקוט כלפי "הציונים החופשיים" והרבי מגור שאל בעניין זה את מארחו היאך מגלה הרב חיבה יתרה לחלוצים בוני הארץ המזלזלים במצח נחושה בכל מצוות התורה כלום אין בכך משום נתינת יד לפושעים, הרכין עצמו הרב קוק לעבר האורח החשוב ואמר על הכתוב בסוף פרשת עקב "לאהבה את ה' אלוקיכם ולדבקה בו" דורשים חז"ל הידבק במידותיו של הקב"ה מהו חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום, ואף מידה זו שאני נוקט כלפי בוני הארץ שזנחו לעת עתה מורשת אבות אינה אלא ממידותיו של הקב"ה שמצווה לדבוק בו שהרי אנו משבחים את הקב"ה בתפילת היום הקדוש במילים "אתה הנותן יד לפושעים" ועל כן יש לנו לדבוק במידותיו של הקב"ה תמיד.
ועוד על הפסוק "כי תאמר בלבבך רבים הגויים" וכו', אומר על כך החתם סופר על התורה ידוע מה שמושרש בידנו כי האמונה וזכירת יציאת מצרים גדולה מאוד שיש בכוחה לעלות את העם משערי הטומאה ולכן נזכר יציאת מצרים בתורה חמישים פעם כנגד חמישים שערי טומאה שעם ישראל כמעט ונכנסו לחמישים שערי טומאה וכך כאשר העם נותנים כח לאותם כוחות הטומאה על ידי החטאים שבידנו אז באמת יש להם ליראה מכל אותם העמים שהיו כאן בארץ ישראל, כך שעל ידי זכירת יציאת מצרים היא רפואה לזאת המכה להוציא את הניצוצות שנמצאים באותם אומות וזהו שנאמר "רבים הגויים האלה ממני" אומר החתם סופר ממני דייקא, דוקא ממני ומכוחי ובגלל החטאים שבידי נתרבו כל אותם אומות העולם וא"כ איכה אוכל להורישם ולשם כך צריך את "זכור תזכור את אשר עשה ה' אלוקיך לפרעה ולמצרים" עלינו לזכור את יציאת מצרים ואת מה שעשה ה' למצרים ולפרעה ובכך אנחנו נבין מה ה' רוצה מאיתנו.
ועוד מובא בשם הרב שלום שבדרון זצ"ל שהיה אומר כשתאמר בלבבך בכנות שאתה לא יכול ליירש את הארץ בדרך הטבע רק בעזרת ה' אז "לא תירא מהם" למה כי הקב"ה יכניע את אויבך כמו שעשה למצרים ולפרעה, אבל אם אתה עדין חושב שתוכל להוריש את העמים שנמצאים בארץ ע"י כוחך ועוצם ידך פה בודאי שיש לך להתיירא מהעמים שאם אתה לא סומך על ישועת ה' אלא נשען על כוחו ועוצמתו של בשר ודם זה יהיה כמו להישען על משענת קנה רצוץ שלא יכול להחזיק מעמד בשעת מבחן, ועל כן יש לנו להאמין אך ורק בהקב"ה גם בימים אלו ובמיוחד בימים אלו שה' יעשה הטוב בעיניו לטובת עם ישראל כי אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
שבת שלום.
ר' יעקב בטוניאשוילי – לוד
לע"נ: משה בן דוד ובת שבע ת.נ.צ.ב.ה
