פרשת דברים
,
"לא תגורו מפני איש" (א-יז)
התורה מצווה את השופטים להתייחס בשווה לעני ולעשיר לא לחשוש ולא לפחד מאיש כאשר באים לפסוק את הדין.
פסוק זה נכתב כי כנראה קיים חשש שבהסתכלות על האדם או בגלל מעמדו הרם הדין יוטה. עוד אפשר ללמוד ממעשים שקורים בבתי כנסיות ובתי מדרשות כגון שרב בית הכנסת לא יחשוש מאנשים הנחשבים 'חשובים', שהם יכולים לכאורה לעשות נזק לרב או בפיהם או בממונם, ואם הרב לא חזק מספיק עלול לטעות. ולכן אומרת התורה "לא תגורו מפני איש" הרב צריך לעמוד על ההלכה ולא לפחד משום אדם. ובספר מדרגת האדם הביא מעשה על הרב רפאל הכהן שהיה אברך צעיר כאשר התמנה לרב העיר המבורג וביום הראשון לכהונתו כרב עיר באה אליו אשה ואמרה לו שיש לה דין ודברים עם אחד הגברים הגדולים מנכבדי העיר. והרב שאל האם תוכל להמתין עד מחר בגלל שהוא עייף מהדרך וזה היום הראשון שלו, אבל האשה התעקשה שדין תורה יהיה היום. מיד קרא הרב לשמש ואמר לו להזמין את הגביר לדין תורה והשמש הרגיש שמרוב פחד מהגביר הוא לא יכול לזוז. אבל הרב זירז אותו ללכת מיד, והלך השמש והסתובב ליד הבית של הגביר ומרוב פחד חשש לדפוק לו בדלת והגביר ראה זאת ושאל אותו מה הוא עושה כאן ואמר לו שהרב מזמין אותו לדין תורה והגביר אמר לו שיבא בהזדמנות אחרת, והשמש בא אל הרב והרב אמר לו שהוא מצווה עליו לבא מיד לדין תורה. הלך השמש שוב לגביר ואמר לו שיבא והגביר התרגז ואמר לשמש תגיד לרב שאני הגביר של המבורג והוא אורח פה ומתי שאתפנה אבוא אל הרב. ובא השמש אל הרב ואמר לו שהגביר לא רוצה לבא ואמר הרב לשמש תגיד לגביר שאם לא יבוא אני יעשה עליו חרם. הלך השמש ואמר לו כך ומיד ברח. כעבור שעה בא הגביר לרב ואמר לו מזל טוב מזל טוב כבוד הרב ראוי להיות רב בעירנו, וגילה לו את האמת שכל הסיפור עם האשה שרצתה לתבוע את הגביר היה ניסיון כי לא ידעו אם הרב אדם חזק ולא מפחד מאף אדם או שהרב מפחד מן גבירים ולכן עשו לו ניסיון לבדוק אותו, ולכן רק רב שהוא אמיתי ומפחד רק מהשם ית' לא יפחד מאנשים, מי שמפחד מאחד (מהשם) לא מפחד מאף אחד.
"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" המבזה תלמידי חכמים אין רפואה למכתו, אמר רבי יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים (שבת קיט), בגלל שבזמן בית המקדש כאשר אדם היה הולך לדון אצל הרבנים והיה מזלזל בפסק הדין קרו דברים לא טובים. משה רבנו הוביל את עם ישראל במדבר והוציא אותם ממצרים והוריד להם את התורה משמים ודאג להם למזון במדבר וכל מה שעשה בכל זאת היו אנשים שזלזלו במשה רבנו ולכן הקב"ה לא שתק על ביזוי כבוד משה רבנו, מאי דכתיב "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו" במשיחי – אלו תינוקות של בית רבן ובנבאי אל תרעו – אלו תלמידי חכמים.
מסופר על הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל בעל המחבר ספר יהודה יעלה שלא רצה כל ימי חייו להצטלם ולא הסכים שתהיה תמונה שלו ואחרי שהוא נפטר לפני שקברו אותו חמשה אנשים מחברי הקהילה החליטו שבגלל שיש לרב בנות שלא התחתנו והן עניות מאוד ואין להם כסף להתחתן הם החליטו לצלם את הרב שנפטר ולהלבישו בבגדים והושיבו אותו וצילמו אותו אחר שנפטר ומכרו את התמונה שלו בהרבה כסף וכך נתנו לבנות של הרב להתחתן, אבל כל אותם חמשה אנשים מתו (לא עלינו) באותה שנה בגלל שלמרות שהם התכוונו לטובה בגלל שהם ביזו את כבוד הרב נענשו, ולכן נזכה תמיד להיות מהמכבדים תלמידי חכמים ונזכה להרבות כבוד התורה וכבוד שם שמים בעולם.
ר' יוסף מודזגברישוולי הי"ו מלוד
