פרשת "חוקת"
"על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" (כא-כז)
מצוות ועבירות בשיקולים של רווח והפסד
תניא: אמר רבי שמואל בר נחמני, כתוב המושלים, אלו המושלים ביצרם. "בואו חשבון" באו ונחשוב חשבונו של עולם, הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה [בבא בתרא עח:]
מתכסיסי היצר הרע הוא, לאפשר לאדם לקחת מצוה קטנה ומנגד להכשילו בעבירה גדולה יותר, שיטה זו של יצר הרע, אומר הגר"י ניימן זצ"ל בספרו "דרכי מוסר" מקבילה לשיטת ציידי עופות המניחים בתוך המצודה מאכל ציפוריים, מגמתם ברורה, הם אינם עושים זאת מתוך כוונה לדאוג להזנת העופות, אלא מפרישים מעט אוכל משלהם ועל ידי זה יוכלו להשיג רווח גדול יותר. כך הוא דרכו של היצר: הוא בא ומציע לאדם 'בוא קיים מצווה, לא עבירה', הוא מדבר איתנו בהגיון 'בחשיבה הגיונית', וכמובן ששיכנועו הוא על פי דעת תורה, אנו נתקלים בחיינו היומיומים בעצות רבות מצד היצר הרע, ולדוגמא, מצוות ביקור חולים, עליה נאמר: "אלו דברים שאין להם שיעור", אך היצר הרע מציע לנו לקיים זאת על חשבון תפילת מנחה במנין, לוותר על שיעור קבוע, והוא גם מסביר אודות 'חשיבות ביקור החולה שכה זקוק לביקורנו', וודאי שהוא לא יציע לנו לבקרו אחר השיעור, הרי שבכך הוא (היצר הרע) יוצא נפסד בכך שהאדם מרוויח גם שיעור תורה וגם ביקור חולים. וחכם עיניו בראשו, תמיד יעשה חשבון של רווח והפסד, "הווי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה". אמנם, אין אנו יודעים שכרן של מצוות, אך מנגד יש לחשוב כיצד לקיים את המצוות שלא תצא לנו עבירה כתוצאה מקיום המצווה, כי לעיתים מסתתר דבר עבירה מאחורי מצווה. היצר הוא מומחה בציד לבותינו על ידי דבר מצווה, וכאן באה לידי ביטוי החלטתנו בסדר עדיפות נכון, כי היצר יניח לך לקיים מצווה אחת ומנגד יפיל אותך בכמה עבירות בבת אחת.
בספר 'חיים של תורה', משלו בענין זה משל נאה: אדם אחד דר בעיר הסמוכה לגבול, ובכל יום היה עובר את הגבול כשהוא רכוב על אופניו אל המדינה השכנה לצורך פרנסתו, יום אחד הבחינו שומרי הגבול שבחזרתו לפנות ערב, נשא עמו על האופניים דלי מלא חול. כאשר שאלוהו לפשר הדבר, אמר להם שהוא מתכוון לבנות בית, והיות ומחיר החול במדינה הסמוכה הינו זול ביותר, הוא מתכונן להעביר מידי יום כמות שיכול לשאת עמו. סיפורו לא שיכנע את אנשי המכס, אשר חשדו שבתוך החול הוא מטמין חפצי ערך מוברחים. אי לכך, שפכו את החול לתוך מסננת כדי לבדוק את הענין, אחרי שהוברר להם שהחול 'נקי' הורשה האיש להמשיך בדרכו עם מטענו. כך נמשך הענין ימים רבים, בבוקר היה חוצה את הגבול כאשר על אופניו תלוי דלי ריק, ובערב היה שב ועמו דלי מלא חול, במשך תקופה ארוכה היו אנשי המכס מסננים את החול, אך כיוון שבכל פעם יצא צדקתו של האיש לאור, חדלו מלבודקו בכל יום והסתפקו בבדיקות פתע מפעם לפעם.
יום אחד הודיע האיש לשומרים: היום, היום האחרון להובלות החול, מלאכת הבניה נסתיימה ושוב אינני זקוק לחול נוסף, ליתר ביטחון ניגשו השומרים לסנן את החול, אך גם הפעם לא מצאו בו מאומה. לפני שהמשיך האיש בדרכו, ניגש אליו אחד השומרים ולחש אל אוזנו: הבה נדבר גלויות, הסיפור שלך לא נראה לי אמיתי, אני יודע שהצלחת להערים עלינו, אנא גלה לי את האמת, ואני מבטיח לך כי לא יאונה לך כל רע, ולא תיענש על מעשיך. האיש חייך ואמר לשומר 'אכן צדקת, וכיון שהבטחת לי כי לא יאונה לי כל רע ולא איענש אגלה לך את האמת'. דליי החול שהייתי מעביר לא היו לי נחוצים כלל ועיקר, הם נועדו אך ורק להטעות אתכם ולהסיח את דעתכם מלהבחין בסחורה היקרה שהייתי מבריח, אילו הייתם מתבוננים היטב, הייתם רואים שבבוקר הייתי רוכב על אופניים ישנים ובערב הייתי שב רכוב על אופניים חדשים. במדינה השכנה מחיר האופנים זול במיוחד, ולכן הייתי יוצא בבוקר רכוב על אופניים ישנות ומחליף אותם מעבר לגבול באופניים חדשות, ומוכר אותם במחיר גבוה במדינה שלנו, אתם נתתם לבכם לחול, לפיכך יכולתי להעביר באין מפריע את האופניים החדשות ולהתעשר מהברחתם.
זוהי דרכו של היצר, הוא מסיח את דעתנו מחובותינו ומתפקידנו האמתיים, על ידי פיתוי לעשות דברים שלעיתים הם טובים לכשעצמם, אך אינם צריכים לעמוד בראש סולם העדיפויות. על כן, עלינו להיזהר ולהישמר בכל עת ועונה לשקול את מעשינו. היצר מתחזה כידיד, וחבר שלנו ונראה כאילו הוא רוצה את טובתנו, ובאופן זה הוא מצליח להוליך אותנו שולל. אם נשכיל להבין זאת בשלבים הראשונים שבהם הוא (היצר) כמו חוט דק, אז נוכל להימלט ממנו בקלות ולעלות על הדרך הישרה.
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
