פרשת 'חוקת'
בפרשתינו מסופר על עוד מקרה בו נענשים עם ישראל. בנ"י מתלוננים על המים וכן על המן עד שקראו לו לחם הקלוקל. וכפי שכתוב בפרשה: "וידבר העם באלוקים ובמשה.. כי אין לחם ואין מים.. וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים..".
בעל ההפלאה רבי פנחס הורוויץ זצ"ל בספרו 'פנים יפות' מדייק כאן דיוק נפלא בפסוקים. שהרי אם נדייק בלשון הכתוב, התורה אומרת נחשים השרפים משמע לפרש שיש כאן שני סוגי זוחלי עפר. כך גם מוכח מבעל הטורים שמפרש שהיו כמה סוגי חיות. ולא כרש"י שמדובר על סוג אחד של נחש. א"כ נשאלת השאלה מדוע הקב"ה העניש את העם גם בנחשים וגם בשרפים וכי לא מספיק נחשים לבד? ומתרץ על זה בעל ה'פנים יפות' שבפרשתנו עם ישראל פגמו בשניים. בכבודו של הקב"ה ובכבודו של משה. כפי שכתוב "וידבר העם באלוקים ובמשה".. לכן כנגד מה שפגמו העם בכבודו של הקב"ה הביא עליהם את הנחשים. אולם כפי הידוע הקב"ה מדקדק בכבודן של צדיקים יותר מאשר בכבודו, אז כנגד מה שפגמו בכבודו של משה שהיה בבחינת מלאך ושרף הביא עליהם את השרפים שהם יותר קשים מהנחשים. לכן הענישם הקב"ה גם בנחשים וגם בשרפים.
לפי ביאור זה לכאורה יש לשאול- מדוע כשהתפלל משה לקב"ה שיסלח לעם, ציווה אותו ה' לעשות רק שרף ולא נחש (כפי שכתוב "ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף..")? ועוד יותר תמוה- שכשמשה מבצע את ציוויו של ה', הוא משנה ממה שה' אמר לו ועושה נחש ולא שרף כמו שכתוב "ויעש משה נחש נחושת"?? ולכאורה למה משה רבינו לא עשה שרף כמו שציווה אותו ה', אלא עשה נחש? ועוד קשה, שכשבנ"י מבקשים ממשה להסיר הנחשים הם מבקשים רק להסיר את הנחש ולא את השרף, כפי שכתוב: "התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש".. ולכאורה מדוע לא ביקשו שיסיר גם את השרף? אלא מבאר הפנים יפות שהקב"ה רצה להדגיש את הפגיעה בכבודו של משה, (שזה הפריע לו יותר מהפגיעה בו) ולכן ציווה אותו לעשות דווקא שרף ולא נחש להדגיש לבנ"י שחרה אפו על כך שכבודו של משה נפגע , אך בפועל כשמשה בא לעשות את ציווי ה' הוא מחל על כבודו ורצה להדגיש שאין ממנו קפידא בכלל על בנ"י מפאת כבודו אלא מפאת כבוד הקב"ה, ולכן עשה נחש ולא שרף כפי שנאמר": ויעש משה נחש .. "כדי להדגיש שכל הקפידא היא איננה חלילה מפאת הפגיעה בכבודו אלא מפאת הפגיעה בכבודו של הקב"ה. וא"כ מדוע בקשו בנ"י שיסיר רק את הנחש? שכשבאו ישראל לבקש מחילה ממשה רבינו הם ידעו שמשה רבינו ימחל על שפגעו בכבודו, כי הם הכירו בו שהוא עניו, ולכן הם שיערו שהשרפים שהגיעו בגלל הפגיעה בכבודו של משה בוודאי יעלמו ללא צורך לבקש ממנו. לכן בנ"י ביקשו ממשה שיסיר מהם רק את הנחש את אותם נחשים שבאו עקב הפגיעה בכבודו של ה'. אבל על השרפים שהגיעו עקב הפגיעה במשה לא ראו צורך לבקש שיסיר מהם כי ידעו שעל זה משה רבינו ימחל. מכאן למדים אנו על גודל ענוותנותו של משה רבינו ועל אהבת ה' משה.. ויה"ר שנזכה למשהו מהענווה הזו ועל ידי כך נזכה לגאולה שלימה.
מוקדש לרגל יום ההילולא של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל נבג"מ זי"ע שיום ההילולא שלו חל השבוע ביום ג' בתמוז.
יה"ר שנזכה ללכת בדרכיו וישפיע לנו מאורו וימליץ טוב בעד כל ישראל ושתיכף ומיד ממש נזכה לראותו בגאולה השלימה אמן ואמן
הרב בן ציון בטאשוילי הי"ו מקרית מלאכי
