חג שמחת תורה ושבת בראשית שמח ,

 

 

בפרוס חג שמיני עצרת (שמחת תורה), כידוע לכולם בחג זה עם ישראל חוגג את סיום קריאת התורה בפרשת וזאת הברכה ומתחילה מיד עם קריאת פרשת בראשית.

 

נשאלת שאלה מדוע מתחילים מייד את קריאת התורה ולא ממתינים להתחילה בשבת הבאה? על כך עונה הטור אורח חיים סימן תרסט

וקורין בא' וזאת הברכה והמפטיר קורא בשני כמו אתמול ומפטיר במלכים ויעמוד שלמה לפני ה' ובירושלים יש שמפטירין ויהי אחרי מות משה והכי מנהגינו ובשלישי מתחיל בראשית וקורין אותו ש"ת לפי שמסיימין בו התורה וראוי לשמוח בסיומה ורגילין להתחיל מיד בראשית כדי שלא יהא פתחון פה לשטן לקטרג לומר כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרותה עוד.

 

כלומר עם ישראל מוכיח בכך שהוא ממשיך ומתחיל את התורה מחדש שהתורה  היא מושג אין סופי, שאין לו סוף ויש לו תמיד המשכיות, לומדים זאת מבורא עולם כפי שהקב"ה הוא אין סופי כך גם מעשי ידיו (התורה, בתו) היא אינה סופית, כפי שנפסק ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק א

 

המצוי הזה הוא אלהי העולם אדון כל הארץ, והוא המנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית, בכח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד ואי אפשר שיסוב בלא מסבב, והוא ברוך הוא המסבב אותו בלא יד ובלא גוף.  וכפי שאמר דויד תהלים פרק קיט

 

(צו) "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד:"

 

כלומר לכל תכלית יש קץ, שימו לב לפסוק הרי כל דבר שנברא ונוצר לאחר בריאת העולם היינו מושג מופשט שתלוי בזמן שלא ניתן לעוצרו תמיד כלה. (לכל תכלה ראיתי קץ), אבל התורה שנבראה לפני שנברא מושג של מציאות כלשהיא היינו אש,רוח,מים,עפר, [כפי שפוסק הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד

ארבעה גופים הללו שהם אש ורוח ומים וארץ הם יסודות כל הנבראים למטה מן הרקיע, וכל שיהיה מאדם ומבהמה ועוף ורמש ודג וצמח ומתכת ואבנים טובות ומרגליות ושאר אבני בנין והרים וגושי עפר הכל גולמן מחובר מארבעה יסודות הללו, נמצאו כל הגופים שלמטה מן הרקיע חוץ מארבעה יסודות האלו מחוברים מגולם וצורה, וגולם שלהם מחובר מארבעה יסודות האלו, אבל כל אחד מארבעה היסודות אינו מחובר אלא מגולם וצורה בלבד],

היא מעל הזמן כיון שהיא נבראה לפני שנברא מושג של מציאות וההוכחה לכך כפי שמובא בבראשית רבה (וילנא) פרשה א

 

בראשית ברא אלהים, ששה דברים קדמו לבריאת העולם, יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות, התורה והכסא הכבוד נבראו, תורה מנין שנאמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו,

כלומר המושג הברוא הראשון היא התורה, שנבראה 2000 שנים לפני שברא האל מושג של מציאות כלשהוא וכפי שמובא באותו מדרש בראשית רבה (וילנא) פרשה א

 

רבי הושעיה רבה פתח (משלי ח) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו' , התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה, כלומר ה' היה מביט בתורה ובורא עולם על פי מה שכתוב בתורה, לכן מסתמא כל מה שיתרחש בעתיד בוודאי ימצא כתוב בתורה כיון שעל פי מה שכתוב בתוכנית (התורה), העולם נברא.

לכן יש לתורה מושג של אמון (היינו אומן משרת) ועל כך מובא בספר פרי עץ ארמוני מאמר נפלא על סוד הזמן מה שמוכיח שהתורה ואותיותיה הן מעל לזמן.

 

בכל אופן משה רבינו המנהיג הדגול של האומה העברית מגיע כאן בימיו האחרונים ומברך את עם ישראל לפני מותו, אך אל לנו לשכוח שאותו משה מסר את נפשו למען שני דברים :

א.     תורת ישראל

ב.     עם ישראל

כפי שמובא באוצר מדרשים מדרש על פטירתו של משה רבינו וכן במדרש רבה וזאת הברכה,

 

על רעיון זה עליתי בגיל 19 בערך שמשה רבינו מסר את נפשו למען אלו שני הדברים והראיה שביקש משה ליכנס לארץ וה' אמר לו אם אתה רוצה אעברה נא אז לא יהיה סלח נא(לעם על חטא העגל) ומשה ענה, משה ואלפים כמוהו יאבדו מן העולם אך לעם ישראל לא יהיה סוף, ישנה המשכיות וכמו שחדשתי את המושג תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צ עמוד א

 

 האומר אין תחיית המתים מן התורה

 

 

לכאורה מדוע התחילה הגמרא דווקא במילים אלו של תחיית המתים?

 

התשובה היא שדווקא תחית המתים מעידה ומוכיחה שלמרות שהאדם נפטר ועבר מן העולם עדיין זהו רק מוות גשמי,מוות זמני, אך הנשמה היהודית תמיד קיימת ואם תמצי לומר מוות ,עדיין יש לנו את תחיית המתים מה שמורה על המשכיות כלומר אין כליון ישנה המשכיות וכאשר ישנה המשכיות אזיי יש קיום.

עם ישראל חי ונושם למרות כל הבעיות והקשיים זהו סודה של התורה והעם ולכך ברא ה' יתברך את מושג התשובה שכאשר אדם יחטא תהיה לו זכות ויכולת לתיקון, והרי התורה בעצמה נתנה עצה זו לה' כפי המובא בספר הקדוש ראשית חכמה בתחילת שער הקדושה בשם ה זוהר כרך ג (ויקרא) [פרשת אחרי מות דף סט :]

 

ועד לא ברא קודשא בריך הוא עלמא ברא תשובה אמר לה לתשובה אנא בעינא למברי ב"נ בעלמא על מנת דכד יתובון לך מחוביהון דתהוי זמינא למשבק חוביהון ולכפרא עלייהו, ובכל שעתא ושעתא תשובה זמינא לגבי בני נשא וכד בני נשא תייבין מחובייהו האי תשובה תבת לגבי קודשא בריך הוא וכפר על כלא ודינין אתכפיין ומתבסמאן כלהו וב"נ אתדכי מחוביה, אימתי אתדכי ב"נ מחוביה בשעתא דעאל בהאי תשובה כדקא חזי,

ובזכות מושג זה של התשובה ישנה המשכיות לעם ועל ההמשכיות של עם ישראל משה רבינו מסר את נפשו.

 

וזהו המקשר בין סוף הפרשה לתחילת הפרשה (לעיני כל ישראל,ובראשית), המשכיות, ולא חדלון והפסקה, חס ושלום.

ויש לתמוה הרי נאמרו מלים בוטות כלפי מותו, כפי שנהג חכם רפאל לדרוש וימת משה עבד ה' ויקבור אותו, שמתם לב (אכן מילים בוטות של מוות קבורה מדוע התורה לא משתמשת בנפטר, עבר מן העולם)?  התשובה לכך שמשה רבינו ילוד אשה כפי הנאמר בגמרא שבת עלה לשמים הוריד תורה עשה ניסים ונפלאות הוציא העם ממצרים וכו…

 

אל לנו לחשוב שרק מלאכים יכולים לבצע דברים אלו אומר ה', לכאורה יאמרו העם אתה יודע מה, רק אנשים כמו משה, חצי מלאכים, חצי בני אנוש, יכולים לקיים את התורה, לא אנשים פשוטים שהם ילודי אשה ולא הגיעו לדרגתו של משה אך לא רק משה רבינו הגיע לדרגה זו, הראשון משה, ועוד 10 אנשים שנכנסו בחייהים לגן עדן ומאות צדיקים, מה שמוכיח שאין דבר העומד בפני הרצון, אכן משה למרות היותו חצי מלאך גוף עליון מן החגורה ומעלה וחצי אדם חגורה ומטה זכה להגיע לדרגה כזו שוויתר על עצמו למען קיומו של עם ישראל הרי אמר ה' לנשמתו בתי צאי וענתה לו …אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 382

 

באותה שעה קרא הקב"ה לנשמתו של משה ואמר לה, בתי, מאה ועשרים שנה קבצתיך בגופו של משה, צאי ואל תאחרי, שהגיע קיצך לצאת. מיד השיבה להקב"ה, יודעת אני שאתה אלקי הרוחות והנשמות ובידך נפש החיים והמתים, ואתה בראתני, ואתה יצרתני ונתתני בגופו של משה ק"כ שנים, מי הוא שיש לו גוף טהור כמשה, איני רוצה לצאת ממנו.

 

לכן, בכל זאת השתמש ה' במילים (וימת, ויקבר) להוכיח לנו שמשה הוא בן אדם ולא מלאך וכל אדם יכל להגיע לדרגתו, או בכל אופן להתקרב לדרגתו כפי שורש נשמתו ורצונו לכן מסיימת התורה במילים "אשר עשה משה לעיני כל ישראל,… ומייד מתחילים בראשית " ,

היינו בשביל כל ישראל ובשביל בראשית משה נפטר.

ובראשית ניתן לידרש כ-ב' ראשית היינו שתי התחלות שפי' המדרש שם .

 

א.     שהתורה נבראה לפני הזמן כפי שהזכרנו  ה' קנני… קדם מפעליו וכו.

ב.     עם ישראל שנאמר בראשית רבה (וילנא) פרשה א ישראל מנין שנא' (תהלים עד) זכור עדתך קנית קדם, קודם שנברא העולם.

 

ובשביל ענוותנותו של משה זכה שהתורה תקרא על שמו כפי המובא [בתלמוד בבלי מסכת שבת דף פט .]

 

ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שירד משה מלפני הקדוש ברוך הוא, בא שטן ואמר לפניו: רבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ, אמר לה: תורה היכן היא? אמרה לו: +איוב כח+ אלהים הבין דרכה וגו'. הלך אצל ים ואמר לו: אין עמדי. הלך אצל תהום, אמר לו: אין בי, שנאמר: +איוב כח+ תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי, אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה. חזר ואמר לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקדוש ברוך הוא היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקדוש ברוך הוא תורה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, בדאי אתה? – אמר לפניו: רבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי? – אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת עצמך – תקרא על שמך, שנאמר +מלאכי ג+ זכרו תורת משה עבדי וגו'.

 

כלומר עקב ענוותנותו של  משה זכה שתיקרא התורה על שמו וכפי שמזמרים בסוף תפילת ערב שבת קודש, תורת משה אמת ונבואתו ברוך עדי עד שם תהילתו.

 

ומעניין לראות שהמושג "ימוש" מופיע ב' פעמים בכל התנ"ך,

א. יהושע פרק א פסוק ח

"לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה"

ב. ישעיהו פרק נד

(י) "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁוּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְקֹוָק "

שימו לב המושג לא ימוש בדיוק על תורת ישראל ועל עם ישראל שחסדי ה' יתברך לא ימושו מעם ישראל,

ממש על שני דברים אלו משה מסר את נפשו עליהם וחובה עלינו לקיים ולשמור ולמסור את נפשינו על אמונה זו כפי שעשה משה רבינו לעיני כל ישראל ועל כך ישנו פתגם גרוזיני המשבח את תורת ישראל ועם ישראל מהי התורה?

מה היא תורה? התורה היא אריה מי שניסה להיות כיריב עימה הובס, התורה נצחית ובלתי מובסת כפי שעם שראל נצחי ובלתי מובס.

 

 

חג שמחת תורה שמח ושבת שלום בתחילת שבת בראשית גאולתינו אכי"ר.

 

מאת :הרב שמעון בן יצחק רב בהכ"נ "אוהל יצחק שכונת זבולון ק-אתא