פרשת בשלח
ויהי בשלח (שם, יג-יז) הנה ידוע שמנהג כל בית ישראל שאוכלים בשבת זו תבשיל חיטה לזכר הנס שנעשה במן שאכלו בני ישראל במדבר שמשה רבינו ציווה את בני ישראל ללקוט ביום השישי, כפל מן, היות והמן לא היה אמור לרדת בשבת. והיו אנשים – דתן ואבירם שמם אשר רצו להמריד את העם על משה. מה עשו? לקחו מן המן שלקטו ביום שישי ופיזרוהו ביום השבת, והוציאו את העם אל מחוץ למחנה לאמור להם: ראו, ירד המן בשבת ולא כנבואת משה. ובכך רצו להמריד את העם על משה בהוכיחם שמשה בודה דברים מלבו שלא בהוראת ה' יתברך. בין לבין עד שהוציאו הם את העם אל המדבר שמחוץ למחנה שלח ה' ציפורים וקיננו את המן שהניחו דתן ואבירם ולא נותר זכר מאותו המן שהניחו רשעים אלו.
והיות ובפרשתנו זאת – פרשת בשלח זו היא הפרשה הראשונה שבה נזכרת ירידת המן, על כן נהגו כל בית ישראל זכר לנס הנ"ל לאכול חיטים מבושלות. ואצלנו, יוצאי גאורגיה ה' ישמרם, נהגו מאבות אבותינו, מדור לדור לאכול תבשיל שנקרא קורקוטי – שמראהו לבן בתערובת צבע זהוב כמראה המן שהיה במדבר שנאמר בתורה "ומראהו של המן כזרע גד לבן וכצפיחית בדבש". ושמעתי ממרן מו"ר אבי שליט"א שאמר בשם מורו ורבו הגאון המקובל המפורסם ר' בן ציון אפרמאשווילי זצוק"ל שרמז בדרשותיו למנהג זה בראשי תיבות הפסוק של שם הפרשה: ויהי בשלח – ו – ונהגו י –ישראל ה' – השם י – ישמרם ב- בשבת ש – שירה ל – לאכול ח – חיטה.
– הבאים אחריהם בים (שמות יד"-כ"ח). כל עמודי ספר התורה מתחילין ככלל באות ו' שסודו תפארת שסודו חיי נצח (מקובלים). ועל כן האות שהניח הקב"ה לקין – אחר שהרג את אחיו הבל במצחו היה האות ו' (מד"ר פרשת בראשית). כי אות ו' היא אות החיים.
ישנם רק 6 מקומות בכל התורה שעמוד קריאה בספר התורה מתחיל באות אחרת, או אות מסוימת בדווקא. ור"ת של אלו הששה הם: ביה שמו.
בפרשתנו זאת – בשלח – נכתב האות ה ומתחלת את אותו עמוד בו כתבה התורה על ירידת בני ישראל לים, ופרעה שרדף אחריהם, ובו במיוחד ישנה את שירת הים – אז ישיר. ומה הטעם שדווקא אות ה' היא זו שזכתה בפרשה נשגבה שכזו? משום שחכמינו גילו (במדרשים) שקריעת ים סוף זכו לה בני ישראל בזכות יוסף הצדיק שכמו שיוסף לא שעה ליצרו הרע, ונס החוצה ולא חטא, כך כשהעמידו השבטים את ארונות אבותיהם על ים סוף, לא נתרגש הים מזכות הצדיקים הטמונים בארון ולא זע מפניהם. אך בראות הים את ארונו של יוסף, מיד הים ראה וינוס! והרי יוסף הצדיק עקב מנוסתו הנ"ל ממקום העבירה זכה וה' יתברך נתן לו את האות ה' כתוספת לשמו. ובמקום יוסף נקרא יהוסף. וכמו שנא' (תהלים פ"א – ו'): "עדות ביהוסף שמו בצאתו אל ארץ מצרים…" – ולהורות על כך שבזכות אותו צדיק שנוספה האות ה' בשמו, זכו כל העם לגאולה, הורתה התורה לכתוב את תחילת פרשת הים באותו עמוד בספר תורה עם האות ה'. ולכן עמוד זה מתחיל במלים "הבאים אחריהם בים" – ללמדנו ה' באים, כלומר אות ה' היה בין הבאים, יוסף היה בין הבאים ראשונה בים, ולכן נבקע הים (כתבתי זאת במעיין האמונה רצמניס צערו שנת 1996).
עיתון סינאתלה – ועד איגוד רבני יהדות גאורגיה
