פרשת ואתחנן
מעלת התפילה
ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר. האור החיים אומר שיש ד' עניינים בתפילה, א. תחנונים, ב. מתנת חינם, ג. בזמן הראוי, ד. ברור. וזה שאמר "ואתחנן" לשון תחנונים ומתנת חינם, "בעת ההיא" בזמן הראוי, "לאמר" שיתפלל ברור.
ואתחנן. למה לא כתוב וָאַחַנֵן? מפני שכל גופו של משה היה כולו תפילה, וזה פירוש "ואתחנן" משורש התפעל.
חז"ל אומרים, שמשה אמר לה' שאני כמו עבד שאמר "אהבתי את אדוני". והדין בעבד שצריך לומר פעמיים אהבתי וכו' כמו שנאמר "ואם אמר יאמר", אמר לו ה' "אל תוסף עוד דבר אלי" – אל תגיד פעמיים אהבתי את אדוני.
חז"ל אומרים, שמשה התפלל לה' 515 תפילות בגימטריה ואתחנן. והגר"א ז"ל אומר שתפילתו היה כולל 515 ענינים היינו השגות נוספות ושונות זו מזו, ומ"מ אילו היה מוסיף ומתפלל עוד תפילה אחת היה מועיל לבטל את הגזירה.
ה"אור החיים" אומר, אפילו שלא נתקבלה תפילתו של משה, אבל שום תפילה לא הולכת לאיבוד, שלפעמים זה עוזר לאחר זמן אפילו לדורות שלאחריו. ה"חזון איש" אומר, שלפעמים מאיזה משפחה פשוטה יוצא אדם חשוב וגדול, וזה בגלל איזה סבתא שהתפללה בשעת הדלקת הנרות. אנו רואים כמה חשובה מעלת התפילה שלא הולכת ריקם, ובמיוחד בדורונו שעל כל דבר צריך להתפלל שיצליח כמאמר חז"ל ואפילו אשה שמכניסה את היסה (בצק) לתנור לאפות לחם שתתפלל שיצליח ויצא טוב, טעים ולא שרוף.
חז"ל אומרים, אם אדם מתפלל 2 פעמים "נא" מתקבל תפלתו, כמו "א-ל נא רפא נא לה", "אנא ה' הושיעה נא". בגלל זה אמר לו ה' "אל תוסף דבר" – אל תגיד עוד פעם נא, שהרי אמר 'אעברה נא'.
אעברה נא ואראה את הארץ הטובה. חז"ל שואלים, וכי לאכול מפריה הוא צריך? שואל הצל"ח 2 שאלות, 1. למה תקנו חז"ל בברכת מעין שלש לאכול מפריה הלא על משה יש תמיהה וכי לאכול מפריה הוא צריך וא"כ למה לברך כן? 2. מה הוא הלשון "צריך" היה צריך לומר וכי לאכול מפריה רוצה? אלא תירוץ הארי ז"ל אומר, שפירות ארץ ישראל יש בהם מעלות לעלות במעלות הקדושה, וכן כתב הב"ח [טואה"ח רח, ח] דקדושת הארץ הנשפע בה, מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה, ונמצא כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה, וזאת השאלה שהרי על משה נאמר "ותחסרהו מעט מאלוקים" – שמשה עלה במ"ט מעלות דקדושה, ואינו צריך לסגולות הפירות, וזהו הלשון "צריך", אבל אנחנו שאנו רחוקים הרבה ממעלות של משה, בודאי אנו צריכים לפירות ארץ ישראל, ובוודאי שייך לומר בברכת מעין שלש לאכול מפריה ולשבוע מטובה.
ולסיום "וורט" קצר שיעלה מעט חיוך על פנינו.
לא תגרעו ממנו ולא תוסיפו. שואל המגיד מדובנא בשלמא לא תגרעו זה מובן, אבל למה לא להוסיף על ציצית, וחמש מינים בלולב, חמש פרשיות בתפילין, ומתרץ על פי משל: אחד לוה מחבירו כסא והחזיר לו כסא גדול וקטן, ושאל אותו המלוה למה החזרת לי שנים גדול וקטן, ענה לו הלוה, שהכסא הגדול הוליד כסא קטן וזה שייך לך והמלוה שמח, ואח"כ לוה ממנו שעון והחזיר לו שעון גדול וקטן, ואמר לו שהשעון הגדול הוליד שעון קטן ושמח המלוה, ואח"כ בקש להלוות מנורה גדולה ויקרה של זהב, והסכים לתת לו כי חשב שגם תוליד מנורה קטנה של זהב, ובסוף לא החזיר כלום, וכעבור זמן שאל אותו המלוה איפה המנורה של זהב, אמר לו שהיא מתה, שאל אותו המלוה היתכן שמנורה מתה? וענה לו כשם שהבנת שיכולה להוליד כך יכולה למות, וזהו שאמרה תורה לא תגרעו ולא תוסיפו אם מוסיפים אפשר גם להוריד.
בברכת נחמה וגאולה שלימה לכל עם ישראל.
הרב רפאל מיכאלי הי"ו ש"צ בית הכנסת "אור יצחק" אשדוד
