פרשת תולדות
נאמר בשיר השירים (ד,טו): "מַעְיַן גַּנִּים, בְּאֵר מַיִם חַיִּים". פסוק זה רומז לנשמה, החבויה במעמקים כמו מעיין תת-קרקעי. לעיתים העפר והאבנים מונעים מהמים להתפרץ אל מעל פני הקרקע, ויש צורך לסלק את הרפש והטיט כדי שהמים יתגלו. ואז מתברר שבעצם אין צורך ליצור מציאות חדשה של מעיין, אלא המעיין קיים וכל שנדרש הוא רק להסיר את מה שהסתיר אותו. גם האדם אינו נדרש ליצור מציאות חדשה כדי לעבוד את ה', אלא רק להסיר את הגורמים המסתירים את אורה של הנשמה – הגוף והנפש הבהמית – ואז מתגלה האור מאליו וסוחף עימו את הגוף ואת הנפש הבהמית, עד שגם הם נעשים מציאות אלוקית שמצהירה: "אין עוד מלבדו".
אמרו חז"ל: "מעשה אבות – סימן לבנים". פועלם של אבותינו הקדושים נותן לנו כוח וסיוע בעבודתנו הרוחנית. לכל אחד ואחד מהאבות קו-פעולה ייחודי. אברהם עניינו מידת החסד, ואילו יצחק – מידת הגבורה. מידת החסד עניינה נתינת כוח מלמעלה, ואילו מידת הגבורה מבטאת את ההתגברות של האדם למטה, בשאיפה להתרומם למעלה. התורה מספרת על יצחק שעסק בחפירת בארות, שכן פעולה זו ייצגה את עבודתו הרוחנית. חפירה עניינה סילוק העפר והאבנים, עד שמגיעים למקור המים. כך כשאדם מבקש להתעלות למעלה עליו להסיר את מכשולי הגוף והנפש הבהמית, ואז מתגלים 'המים החיים' הטמונים במעמקי נפשו.
כוח זה עובר בירושה מיצחק אבינו לכל אחד ואחת מאיתנו, ומסייע לנו להסיר מניעות ומחסומים המקשים עלינו לרומם את הגשמיות ולהחדיר בה קדושה. יצחק כבר סלל בעבורנו את הדרך, והוריש לנו את היכולת לעשות זאת. מלבד הכוח שניתן לנו, יש בחפירת הבארות גם תמרור המורה את הדרך – כשם שיצחק שלח את עבדיו לחפור בארות, כך כל אדם צריך לשלוח את 'עבדיו', כוחות נפשו – כוח מסירות הנפש וכוח קבלת העול, לחפור ולהסיר את החסמים הפנימיים.
עוד הוראה יש ללמוד מהמריבות שיצחק נדרש להתמודד איתן, כפי שהתורה מספרת שפעם אחר פעם נוצרו מריבות על הבארות, אבל בסוף "וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ", ולא עוד אלא שמי שרבו עימו בתחילה כרתו איתו עכשיו ברית באומרם "אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה'". לכאורה, מדוע עשה הקב"ה שתחילה יש להילחם עם קשיים והפרעות, ורק לאחר מכן מגיעים למצב של 'רחובות'? אלא שאם האדם משיג הכול בקלות, אין לו בזה שמחה אמיתית. רק כאשר יש אצלו 'יגעת', כי אז הוא שמח באמת ב'מצאת'. בלי יגיעה אין 'מציאה' אמיתית. נמצא שההתמודדות עם הקשיים והמכשולים אף היא לטובת האדם, כדי שיחוש שמחה אמיתית בהישגיו ולא יקבל אותם כמתנת חינם. (תורת מנחם) באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il