פרשת תזריע מצורע
פרשתנו מפרטת את נגעי הצרעת המטמאים את האדם וגוזרים עליו להיות בבידוד מחוץ למחנה. לאחר שהוא נטהר מהצרעת עליו להביא קרבן – שני כבשים זכרים וכבשה אחת ושלושה עשרונים סולת. ואם עני הוא, ביכולתו להסתפק בכבש אחד, שני תורים ועישרון סולת אחד. בימינו, בהיעדר בית מקדש, התפילות מחליפות את הקרבנות. תפילת העני מקבילה לקרבן העני. בזוהר מדובר על שלוש המדריגות שבתפילה, הנרמזות בשלושת סוגי התפילות המוזכרות בספר תהילים: 'תפילה למשה', 'תפילה לדוד' ו'תפילה לעני'. ומבין שלושתן, תפילת העני חשובה מכולן, וכשהעני מתפלל, נפתחים לפניו מייד כל חלונות הרקיע, וכל התפילות האחרות ממתינות לתפילת העני, הבוקעת את כל השערים, ואז יכולות גם הן לעלות למעלה.
מעלתה המיוחדת של תפילת העני היא בשל תחושת ההתבטלות העמוקה שלו. העני חש בבהירות את שפלותו ודלותו, ועומד להתפלל מתוך התבטלות גמורה. אמנם גם תפילותיהם של משה ודוד יש בהן תחושת התבטלות, שהרי דוד המלך עניינו ספירת המלכות ש"אין לה כלום משל עצמה", וגם על משה נאמר שהוא "עניו מאוד", ובכל-זאת התפילות האלה מגיעות עד מקום מסוים בלבד, ויש שערים שאין בכוחן לפתוח בעצמן אלא בעזרת תפילת העני. דוד המלך עצמו ביטא זאת באומרו: "תְּפִלָּה לְדָוִד… הַטֵּה ה' אָזְנְךָ, עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי" (תהילים קב,ג). הרי שרצה להשיג גם את מעלת תפילת העני, שעל-ידה תעלה תפילתו למעלה יותר מתפילתו כפי שהיא מצד עצמה.
אחד ההסברים לכך הוא הכלל "כל הגבוה יותר יורד למטה יותר". חכם קטן יכול להעביר את חוכמתו רק לתלמידים הקרובים אליו ברמתם, ואילו חכם גדול מסוגל להסביר את רעיונותיו גם לאנשים פשוטים ואפילו לילדים. כי מי שמדריגתו גבוהה ביותר יכול לרדת עד למטה ביותר. משום כך העני דווקא, העומד במצב נחות ועלוב ביותר, ומרגיש את גודל דלותו ושפלותו, הוא 'כלי' לא רק ל'מעלה' סתם אלא ל'מעלה מעלה', ולכן אין לך שער שה'תפילה לעני' אינה בוקעת אותו.
מזה יש ללמוד הוראה בעבודת ה': יש השרויים באוהלה של תורה ותפילה, והם עומדים בהתבטלות תמידית לפני הקב"ה. ועם זה, הם חשים שביעות רצון מקרבתם לקב"ה, ומהעובדה "ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות", ותחושה זו גורמת להם לחוש את מציאותם העצמית. לכן הם נדרשים לפעול בנפשם התבטלות עמוקה, וכך יוכלו לקבל את השפע מהמדריגה הגבוהה ביותר. כשם שאנו אומרים בסוף תפילת שמונה-עשרה: "ונפשי כעפר לכול תהיה", ודווקא על-ידי כך יהיה "פתח ליבי בתורתך". (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
