פרשת ניצבים וילך
השנה אנו קוראים שתי פרשיות ניצבים וילך, איתם אנו מסיימים את שנת תשפ"ו.
בפרשת וילך, מצווה הקב"ה "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה השירה הזאת לעד בבני ישראל". כתב רבי אברהם פטאל זצ"ל שפסוק זה בא ללמדנו כי חובת לימוד התורה שמוטלת על כל אחד מישראל אינה תלויה בשום תנאי של זמן או מצב כלשהו, כי בכל זמן חייב אדם בלימוד התורה.
ובגמרא בסנהדרין (דף כא): 'אמר רבא אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה מצוה לכתוב משלו שנאמר "ועתה כתבו לכם את השירה", ונשאלת השאלה, אם הניחו לו אבותיו ספר תורה, מדוע צריך שיכתוב עוד אחד משלו? אלא התשובה ברורה שאין שום עניין לכתוב ספר תורה שמונח בסופו של דבר בארון, העניין הוא ללמוד בו, וכשלומדים בו, הופכים את התורה לקניין, וזהו ספר תורה משלו, שהוא שלו בקניין!
ומלשון הפסוק שפתח במילה 'ועתה' משמע שמדובר על הזמן הנוכחי, וכיון שאין הפסוק מתייחס לזמן מסוים כחגים וכדומה, אזי ברור הוא שהפסוק מדבר על כל זמן, בכל עת ובכל שעה! שתמיד חייב האדם ללמוד תורה!
וזה כדברי הגמרא במנחותַ (דף צט): 'שאל בן דמה בן אחותו של רבי ישמעאל את רבי ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית קרא עליו המקרא הזה "לא ימוש ספר התורה מפיך והגית בו יומם ולילה", צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית..'
וזהו הסברו של רבנו האור החיים הקדוש כאן בפסוק, הפסוק אומר: "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך" כשאדם נכשל וחוטא ורוצה הוא לשוב בתשובה, לחזור אל דרך הישר, הדבר הראשון שנדרש ממנו, החלק הראשון של התשובה הוא שישב ויעסוק בתורה.
אומרת הגמרא בקידושין (דף ל): 'תנו רבנן "ושמתם" סַם תם נמשלה תורה כסם חיים משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו ואמר לו בני כל זמן שהרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי, כך הקב"ה אמר להם לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנאמר "הלא אם תיטיב שאת" ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו שנאמר "לפתח חטאת רובץ"
זה לא סתם מה שאנו אומרים שהחלק הראשון של התשובה הוא לימוד התורה, כי עזיבת החטא, זניחתו של היצר הרע לא תתכן בלי לימוד התורה. לימוד התורה הוא הרפואה למחלת היצר הרע, זה המרשם, וזו התרופה! זהו התבלין שאותו ברא הקב"ה כדי לספק לנו הגנה מהמחלה הנוראה הזו! בלי זה אין על מה לדבר..
אין דבר כזה בעל תשובה שלא רק שלא חזר לאחור אל מקומו הראשון אלא אף עלה ונתעלה בלי שלמד תורה. זה לא רק שאדם קם בבוקר ומחליט שהוא רוצה לחזור בתשובה, וזהו, בן יום הוא מקבל תואר: 'בעל תשובה'! בשביל לקבל את התואר הזה צריך לעבוד קשה! דבר ראשון יש לעסוק בתורה הקדושה שהיא מקור חיינו והגנתנו מהיצר הרע.
יש שמנסים לדלג על השלב הזה, הם לא בנויים לשבת וללמוד, הם יתחזקו בשאר דברים, לצערנו ישנם רבים כאלה ש'חוזרים' בתשובה, הם באמת מתקרבים לדת, הם מתחזקים, אבל בסופו של דבר הם נשארים באותו מקום בו היו קודם לכן.. ומדוע זה כך? למה זה לא 'עובד'? והתשובה מצמררת: אין זאת אלא מפני שלא עסקו בתורה! אין להם שום הגנה מהיצר הרע! היצר הרע הפסיד בקרב הראשון, אבל הוא ינצח בזה שאחריו.. אלו שעסקו בתורה, אלו שעזבו הכל ונכנסו ללמוד להשלים את החסר, כולם, ללא יוצא מן הכלל, עלו ונתעלו מאד! אבל מי שלא קיבל עליו עול תורה לַצערנו חזר לאותה דרגה נמוכה בה היה שרוי קודם לכן..
אנחנו בסיומה של שנה ובפתחה של שנה חדשה, זמן לקבלות טובות, נרבה ונוסיף בלימוד התורה הקדושה המעדנת את האדם ותרופה לכל מה שנצרך, ונזכה לכתיבה וחתימה טובה וטוב לנו בזה ובבא.
הרב שמואל בראשי הי"ו מירושלים
