על האנטישמיות
כל היסטוריון הנדרש לסכם את ההיסטוריה של העם היהודי לא יכול להתעלם מתופעת האנטישמיות המלווה עם זה מערש לידתו. תופעת האנטישמיות אין לה אח ורע בתולדות העמים. עד היום לא זכינו להסבר מלא ומניח את הדעת לתופעה זו והתפרצותה היא לעתים קרובות, חסרת פשר ונעדרת הגיון.
האנטישמיות היא פרדוכסלית ולא מתקבלת על הדעת. היו שתלו את שנאת היהודים בהתנהגות השונה של היהודים, וחשבו שאילו נהגו היהודים אחרת, ניתן היה למנוע את התופעה. אבל ההיסטוריה הוכיחה שהאנטישמיות גמישה מאוד מבחינת הצורך שלה בסיבות.
עתיקותה של האנטישמיות, אינה טעונה הוכחה. את היהודי הוליכו לכבשנים כי הוא חלש ומסכן וניסו לכלותו כי הוא כובש, מנצל ורודה. התעללו בו כי הוא בודד וחסר תבונה והתעמרו בו בגלל המוח היהודי המפורסם. השתלחו בו כי הוא נקי ורק בשכונות היהודים אין מגפות, ופרעו בו כי היהודי הוא "המלוכלך" ומעביר מחלות.
נרדפנו על ידי ממשלות ועמים, וספגנו נחת זרועו של כל גוי שהתגוררנו עמו בשכנות. היינו שמן לגלגלי כל מהפכה ולוח מטרה לכל תסכול. היהודי טעם תמיד את טעמה של הקדרות האנושית, מצדו השני של המגלב. אוסף סתירות הרכיב את פזל השנאה והניע את גלגליה. תחילה מסמרו את היהודי ללוח המטרה, לאחר מכן סופקו הסיבות.
"אך ככל שהעמקתי חקר בתולדות העם הזה, כן גברה בי תחושת הדיכאון והתדהמה למראה האלימות הזדונית וחסרת הרחמים שהופעלה נגדו בכל הזמנים וכמעט בכל מקום בעולם. הרדיפות, הפוגרומים, הגירושים, העינויים, ההשפלה ורצח ההמונים שמוצאים בעמודים אלה, הם אפוא חלק בלתי נפרד מן ההיסטוריה של העם הזה (מרטין ג'לברט, עורך האטלס להיסטוריה יהודית)
היטיב לנסח את הדברים מקס נורדאו, ממנהיגי הציונות:"היהודים אינם שנואים מחמת תכונותיהם הרעות, אלא מייחסים להם תכונות רעות מפני שהם שנואים".
שנאה זו היא עקרונית ובלתי מותנית, ומשום כך אין היא תלויה בדבר. שונאים אותנו בתואנת היותנו טובים מדי, ומאידך על היותנו מוצצי דם, שאנו בדלנים וגם שאנו מתערבים יתר על המידה. שונאים אותנו בתקופות של שפע כלכלי ורודפים אותנו בעת שפל. רודים בנו במשטר מלוכני גם במשטר דיקטטורי או דמוקרטי, ואילו באנרכיה אנחנו מהווים טרף ראשון לכל בוזז. רואים בנו אחראים לכל כשלון ומיותרים בכל הצלחה מכים את המתרפס ותוקפים את זקוף הגו, מונעים את קיום מצוות התורה ולעומת זאת בזים למתבולל.
כך כותב פרופ' כץ (מובא ב"אקדמון"):
"שנאת היהודים עוברת גלגולים רבים ומגוונים, אך השנאה נותרת אותה שנאה, המוטיבים הם אותם מוטיבים, השפה אותה שפה, רק הדוברים מתחלפים. כאילו נשזרה השנאה בחוטים בלתי נראים מדור לדור. את תופעת האנטישמיות אפשר לצרף לאורך כל ההיסטוריה שלה משום שנשאר תמיד משהו מהיסודות של ההסתייגות מן היהודי. הרקע לשנאה משתנה מעת לעת וממקום למקום, אולם שנאת היהודים בעינה עומדת".
אכן כך, אין הסבר הגיוני לאנטישמיות, אלא שמזה אלפי שנה נושא באמתחתו היהודי הנודד את הדברים הבאים:
והפיצך ה" בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ובגויים האלה לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך: והיו חייך תלויים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך: והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך ה' שמה : בבוקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בוקר(דברים כח' סג')
צירוף מקרים תמוה או שמא…?!
ר' משה מור
