הרב אליהו מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תולדות'

הרב אליהו מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תולדות'

פרשת 'תולדות'
"ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה-כב)
בפרשת השבוע אנו קוראים על לידתם של יעקב ועשו שני אחים תאומים שלכאורה היו אמורים להיות דומים האחד לשני, ובכל זאת היו שונים כל כך האחד מן השני בתכלית, והפסוק שממחיש שוני זה יותר מכל נאמר להלן 'ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם יושב אוהלים'.

והשוני ביניהם היה ניכר כבר בשלב מאוד מוקדם עוד בבטן אמם! כמובא ברש"י בשעה שהייתה רבקה עוברת על פתח עבודה זרה היה עשו מפרכס ורוצה לצאת וכשהיתה עוברת על פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות, היה יעקב מפרכס ורוצה לצאת, כלומר לעשו הייתה משיכה לעבודה זרה עוד מעצם יצירתו, ולהבדיל יעקב נמשך לקדושה עוד בבטן אמו.

וידועה השאלה מילא עשו מתרוצץ ורוצה לצאת כיוון שרצה לעבוד עבודה זרה ולא יכל לעשות זאת בבטן אמו, אך יעקב מדוע התרוצץ וביקש לצאת, והרי המלאך למדו את כל התורה כולה כמאמר חז"ל (נידה ל:) נר דולק מעל ראשו של העובר ומלאך מלמדו את כל התורה כולה, ואם כן מפני מה ביקש יעקב לצאת?

ותירץ מרן הגרע"י זצוק"ל שיעקב אבינו רצה להתייגע בלימוד התורה כמו שנראה להלן על גודל עמלו ושקידתו של יעקב אבינו 'ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש' ומפרש רש"י דווקא שם לן (ישן) אבל י"ד שנה קודם לכן לא נתן שינה לעיניו אלא המית עצמו בישיבת שם ועבר, ואילו התורה שמלמד המלאך בבטן אמו אינה על ידי עמל ויגיעה אלא מוגשת על "מגש של כסף" ותורה כזאת לא רצה יעקב אבינו ללמוד שהרי אומרת התורה בפרשת חוקת 'זאת התורה אדם כי ימות באהל' ודרשו חז"ל 'אין התורה נקנית אלא במי שממית עצמו עליה' (ואולי אפשר לומר שמפני זה משכיח המלאך מן העובר את כל התורה לפני יציאתו לאוויר העולם מכיוון שתורה כזו שלא באה על ידי עמל אין לה אפשרות להתקיים ואינה יכולה להשתמר באדם כי לא יגע ועמל בלימודה! וכמאמרם ז"ל "תורה שלמדתי באף היא שעמדה לי" כלומר התורה שלמדתי בזמנים קשים בזמן חרון אף היא שנשתמרה בי). ומכאן נלמד עד כמה חשוב להתייגע ולעמול בלימוד התורה ומבלעדי זה אי אפשר להגיע לידי קניין התורה וזו חובת האדם בעולמו בבחינת 'אדם לעמל יולד'.
הסבר נוסף מפני מה רצה יעקב לצאת?.אלא שיעקב אבינו היה מוכן לוותר אפילו על לימוד תורה עם מלאך והעיקר שלא לדור בכפיפה אחת יחד עם עשו שהרי אמרו חז"ל 'הרחק משכן רע'. ועיקר הטעם באזהרה זו שלא ילמד ויושפע הצדיק ממעשיו של שכנו הרשע, ואם כן רואים אנו שאפילו יעקב אבינו חשש מהשפעת הרשעים וחייב האדם להיזהר ולהישמר על נפשו לבל התקרב אל הרשעים, ולא ללמודממעשיהם מכיוון שכלל חז"ל בידינו 'גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן' ואל יאמר האדם לי זה לא יקרה אני אדם חזק ולא יושפע מהרשעים. ואם כן החכם עיניו בראשו להרחיק עצמו ממקום רשעים וממושב לצים, ואם עושה כן אשריו ואשרי חלקו.

ומקשה "המשגיח" ר' ירוחם ממיר זצ"ל, מניין ידע יעקב בהיותו בבטן אמו מתי היא עוברת על פתח בתי כנסיות ובתי מדרשות ובאותו הזמן היה מפרכס ורוצה לצאת?ומבאר וז"ל 'הנה ידוע טבע הכלי הנקרא 'מצפן' אשר תמיד בכל עת, ובכל מקום, נוטה ונמשך מעצמו לצד צפון ואי אפשר לסבבו בשום אופן לצד אחר כי לאיזה צד שתעמידהו יתהפך תמיד ויפנה לצד צפון עכ"ל.

ואם כן הוא הדין גם בעניינים רוחניים כי טבע הטוב להימשך לטוב וכמאמר הגמ' 'בדרך שרוצה אדם לילך מוליכין אותו' "מוליכין" משמע מאליו מושכין אותו לאותו מקום מכיון שזה רצונו ושאיפתו! וכל מאוייו הם לעסק התורה,מסייעין לו מן השמים להגיע לאותו המקום, ואם כן יעקב 'נמשך' לטוב כי הטוב היה הוא עצמו וסייעו לו מן השמים לדעת מתי אמו עוברת על פתח בתי מדרשות.
ויהי רצון שכל חפצנו ורצוננו יהיה לעשות נחת רוח ליוצרנו וחפץ ה' בידינו יצלח אמן.

הרב אליהו מירילאשוילי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*