פרשת "לך לך"

 

בתחילת פרשת לך-לך מובא הפסוק:

 

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה:

 

רש"י הקדוש מפרש ופותח בשאלה על הפסוק:

רש"י בראשית פרק יב פסוק ב:

 

דבר אחר: ואעשך לגוי גדול, זהו שאומרים אלהי אברהם, ואברכך, זהו שאומרים אלהי יצחק, ואגדלה שמך, זהו שאומרים אלהי יעקב.

יכול יהיו חותמין בכולן? , תלמוד לומר והיה ברכה, בך חותמין ולא בהם:

 

נסביר את משמעות הדברים בעזר ה'.

 

ה' נותן הוראה לאברהם אבינו לך-לך מארצך וכו…  וממשיך את הוראתו בהבטחה של ואעשך לגוי גדול וכו…

נשאלת שאלה הרי כבר בירך ה' את אברהם בכך שאמר לו "ואברכך" למה יש צורך לחזור על סוף הפסוק והיה ברכה?

התשובה לכך טמונה בנושא שאהב מורינו ורבנו הרה"ג חכם רפאל זצ"ל לפתח, ונוסיף עליו במעט נופך.

 

הרי בתפילת העמידה אנו מתפללים אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, הרי יכל הכתוב להזכירם ביחד, אלוקי אברהם יצחק ויעקב.

מדוע לא מזכירם הכתוב יחד? ומפרשים, כיון שכל אחד הכיר את בוראו בעבודת ה' יתברך בעצמו (היינו אברהם, ביחוד הבורא שהכיר את האמונה בבורא עולם יחיד, ולא כפי שהוכר בדורות קודמים של אבותיו (תרח ,נחור אנוש),  יצחק (עקדת יצחק ) , יעקב (איש תם יושב אהלים, היינו עמוד התורה)).

כל אחד מהאבות הקדושים במעמדו ובהכרתו זכה להכיר את בוראו ולכן פותחת תפילת העמידה ב-אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, אך מדוע חותמים רק באברהם, מגן אברהם?

על כך עונה רש"י למרות שכל אחד מהאבות הכיר את בוראו האם ניתן ללמוד מהאבות (יצחק יעקב) את מה שניתן ללמוד מאברהם? עונה רש"י בך חותמים, ולא בהם!

משל למה הדבר דומה לאב שמגיע לחנך את בנו ואומר לו בני יקירי חביבי, היה אדם טוב בעל מדות וערכים נאותים כיעקב אבינו ?!

יענה הבן ויאמר אבי ומורי, הרי ליעקב היה ממי ללמוד מאביו יצחק ולכן יצא כזה מוצלח והרי אני ממי אלמד?  יענה אביו לפחות למד מיצחק אבינו, אביו לקח אותו לעקדה ולא הוציא הגה אלא אמר קושרני חזק לעבודת ה', שלא אצא פסול (בזמננו עדיף לא לבקש זאת שלא יצא מצב הפוך שהבן יעקוד את אביו חלילה, שלא יטיח כלפי אביו ראשית היה אתה אברהם ולמד ממנו ואז אשתדל להיות כיצחק) ,

יענה הבן, ליצחק היה ממי ללמוד מאברהם אביו, כעת אני לא יצחק ואתה בטח לא אברהם, אך מה יענה הבן לשאלת אביו (היינו אביו שבשמים) שישאל אותו לעתיד לבא, מדוע לא היית צדיק?…  מדוע לא תהיה כאברהם שעמד בפרץ ויחד את שמו של ה' ועשה אתו כאל (מונוטואיסטי) אל יחיד שירד לכבשן האש וניצח את נמרוד הרשע (עד שה' מבטיח לו ואומר לו אני ארד בלבד להציל אותך, כיון שאתה עשית אותי אל יחיד בעליונים ובתחתונים כך גם אתה יחיד בדור, שראוי אתה שארד אליך ואציל אותך).

הרי אברהם אבינו הדור ה-21 כמנין "אהיה" מבריאת העולם, גם שמי הוא "אהיה"  ראוי ליחיד לרדת ליחיד כפי המדרש: אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אברהם אבינו [עמוד 2]

 

מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה וירד משמי שמים העליונים ממקום כבודו גדלו ותפארתו, קדושת שמו הגדול, והציל את אברהם אבינו מתוך אותה בושה ומתוך אותה כלימה מתוך כבשן אש, שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך וגו'. וכיון שנעשה נס לאברהם אבינו היה לו פתחון פה לפני דור הפלגה להשיב תשובה במקומה.

במליצה ניתן לומר שאברהם אבינו היה (האמנון יצחק הראשון) שנאמר עליו אברהם העברי כפי שנהג רבי חכם חיים אליאשוילי זצ"ל הירושלמי להגיד ע"פ רש"י: כל העולם מעבר אחד ואברהם מעבר שני, לכן לפי כל הענין הזה מגיע רש"י ואומר האם ניתן ללמוד מעשה זה מכולם?  למרות שגודל כח האבות עצום להפליא כפי מאמר הגמרא:בבא מציעא (פה.) גבי רבי חייא ובניו ששקולים לאבות הקדושים ואם יתפללו ביחד תגיע הגאולה? לא! אין לומדים מכולם! אתה הרגל הראשונה של המרכבה העליונה, ממךכולם צריכים ללמוד, רק בך חותמים מגן אברהם ולא בכולם.

לכן אומר המהר"ם מרוטנבורג רבו של הרא"ש (פוסק מגדולי הראשונים לפני כ-700 שנים), מה נותן ליהודי כח למסור את נפשו? ממי הוא מקבל כח ?

מאברהם אבינו!

שמסר את נפשו למען שמו יתברך והחזיר את כל העם בתשובה שנאמר: ואת הנפש אשר עשו בחרן, שאברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים לכן נאמר  בישעיהו פרק נא

 

(ב) הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ:

 

קראתי לאברהם אחד ויחיד האב הרוחני והמעשי של האומה הנצחית עם ישראל וממנו אנו לומדים שני דברים:

א.מוסר.

ב. תקווה.

 

המוסר הוא: שאברהם אבינו יכול היה להגרר אחרי כל אותו דור הפלגה וללכת בעקבות הוריו ומשפחתו לעבוד עבודה זרה, לא!,

אברהם חקר, בדק, האם יש בורא לעולם? האם יש תורה מן השמים? מהי תכלית ביאתי לזה העולם? והבין שהכל אמת! כל החקירות והממצאים הוכיחו לו שה' אחד, התורה מן השמים, יש תכלית לבריאה והלך ועבד את ה' והחזיר "הנפש שעשה בחרן" לעבודת הבורא יתברך עד שקיים את כל התורה כולה, שומא עלינו ללמוד ממעשיו וללכת בדרכיו בוודאי.

והתקווה שלומדים ממנו היא: שלא היה לו בן, אז אמר לו ה' פרשת לך לך:

 

וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל

לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ:

(ו) וְהֶאֱמִן בַּיקֹוָק וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה

 

כלומר צא מאצטגננות שלך וכנס באצטגננות שלי, תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנו עמוד א

 

אמר לפניו: רבונו של עולם, נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן. אמר ליה: צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל. מאי דעתיך דקאי צדק במערב, מהדרנא ומוקמינא ליה במזרח. והיינו דכתיב +ישעיהו מא+ מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו.

 

ומסבירים חכמי הקבלה שישנם 10 ספירות כידוע (כח"ב,חג"ת,נהי"מ)

7 הספירות התחתונות יכולים להשתנות לפי מעשי אדם אך לא 3 הראשונות, כמאמר הגמרא תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב

 

ואמר רבי יצחק: ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם, ושינוי מעשה.

אברהם שינה את מעשיו באופן כזה שגם 3 הספירות הראשונות שאינן משתנות לעולם (כתר חכמה בינה) שונו   ולכן אברהם אבינו מוליד וזוכה לבן עד שהעביר לו ה' יתברך את כוכב צדק ממערב שאברהם נולד במזלו שאינו מוליד, למזרח!!  שנאמר ישעיהו מא+ מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו. שכעת כן תזכה לבן שהרי מבטיח לו (לך-לך) גימט' 100 שתהיה בן מאה יוולד לך יצחק,

מדוע?  כיוון ש-(לך- לך) נוטריקון: לי כבוד לך כבוד, כלומר אתה דאגת לכבודי אתה קדשת את שמי, אזיי אני אקדש את שמך ושמי יקודש באמצעותך (ברוך אתה ה' מגן אברהם) ולכן תזכה ליצחק נוטריקון לפי תנחומא ורש"י בראשית פרק יז פסוק יט

על שם י' נסיונות, וצ' שנה של שרה, וח' ימים שנימול, וק' שנה של אברהם.

ועל ידיו תפרה ותרבה.

לכן "ואברכהו" היינו בך חותמים ולא בהם,

 "וארבהו" ע"י יצחק .

 

ה' יתברך יזכנו להתברך ולפרות ולרבות

כאברהם אבינו ע"ה אכי"ר.

 

הרב שמעון בן יצחק הי"ו קרית אתא