פרשת לך לך
נמרוד ואברהם
המדרש במספר על עשרה ניסיונות שנתנסה אאע"ה, וישנם חילוקי דעות בתיאור העשרה, י"א (רש"י וכו') דניסיון אור כשדים ג"כ היה במנין הניסיונות. וי"א (רמב"ן וכו') דרק מ"לך לך" החלו עשרת הניסיונות של אאע"ה. כ' בחז"ל דאאע"ה ישב בכלא. שואל הרשב"ם מי כלאו, תרח אביו חבשו. ומדוע? ידוע הרי דתרח היה יצרן צלמים לע"ז, פ"א הלך הוא לענייניו והשאיר את בנו בחנות, הגיע לחנות אדם בן 30 א"ל אברהם, אתה מאמין ומשתחווה לצלם שהרגע סיימתי לעשותו, רק עכשיו סיימתי את ה'פוליש' עליו, וכך מנעו מאותו אדם לקנות הפסל. וכן כל אדם ואדם כך שוחח עמו, עד שהגיעה אשה להאכיל הצלמים ובידה קערת סולת, הלך א"א ניצל את המצב ושבר את כל הצלמים בחנות, ושם הפטיש בידו של א' מהצלמים הגדולים שם, כשהגיע אביו, נבהל, שאלו 'ומה זה?' א"ל אברהם שהיתה פה אישה שבאה להאכיל הצלמים ורבו כל הצלמים עד שבא הגדול מכולם וחבט וניפץ את כולם. א"ל תרח, אתה צוחק עלי?! ממתי צלמים יכולים לעשות משהו, א"ל אברהם, א"כ מדוע הנך עובד להם? כעס עליו תרח והפקידו ביד נמרוד, ונמרוד חבשו בכלא לעשר שנים תמימות, ממשיך המדרש ומספר, כשאברהם סיים ישיבתו בכלא, בא אליו נמרוד והחל לשכנעו להשתחוות לאלוקי האש וכו', כמו שביארתי בהתחלה, וזרקו נמרוד את אברהם לכבשן האש. שואל כאן המהר"ל, המדרש ממשיך לספר כי גבריאל המלאך בא לקב"ה וביקש להציל את אברם מכבשן האש, א"ל הקב"ה לא! אני יחיד בעולמי ואברהם יחיד בעולמו, אני אלך ואצילהו. אתה השאר פה. אך, בגלל שהקב"ה אינו מקפח שכר אף בריה, א"ל הקב"ה לגבריאל, בגלל שרצית כ"כ להציל את אברהם, ארשה לך להציל מזרעו שלושה והם חנניה, מישאל ועזריה. שואל המהר"ל, מה פשר הויכוח בין גבריאל המלאך לקב"ה, הרי מה זה מלאך, מלאך הינו יציר כפיו של הקב"ה, הולך הוא בשליחותו, וא"כ מה זה משנה מי הולך!? עוד אומר מדרש אחר (בב"ר) שבאו שני מלאכים לקב"ה, מיכאל וגבריאל, וביקשו להצילו, א"ל הקב"ה, אם א' מכם היה שם, הייתי מתיר לשני להצילו, אך אין זה כך, ולכן אני אעשה זאת, שנא' "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מאור כשדים".
בס' הישר לר"ת הסיפור של השלכת א"א לכבשן האש, הינו קצת אחרת, שם כתוב דנמרוד אמר להרן האם אתה הולך עמי או עם אברהם, א"ל הרן עם אברהם, וזרקם נמרוד את אברהם ואת הרן לכבשן האש. חוץ משני אלו מספר שם ס' הישר דזרקו שנים עשר אנשים, שמונה במספר, להוציא את אברהם מכבשן האש, כל מי שנכנס, נשרף מיד מלהב הכבשן, ראה המלך כי אין יכול הוא. והורה כי אברהם יצא לבדו מכבשן האש, כשהתייצב אברהם מול המלך וכל השרים אשר עמו, ומכנסיו עליו שלימים, למעט הכבלים שכבלו אותו בהם, הם היחידים שנשרפו, שאלו המלך, איך ניצלת מן האש, א"ל אברהם, אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר בטחתי בו, הוא זה שהצילני מכבשן האש אשר הורדתני אליו, וייראו כל השרים ממחזה זה וישתחוו לא"א, א"ל אברהם, עמדו, אל תשתחוו לי, אלא השתחוו לאלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר הוא הצילני והוא זה שמחייה אתכם ומחייה את העולם. והמדרש מסיים כי שלוש מאות איש הלכו עם אברהם ושיטתו לאחר סיפור זה. והמלך נתן לו שתי מתנות מבית גנזי המלך ומהן, שני עבדים, האחד בשם אונו השני בשם אליעזר.
לאחר סיפורים אלו שכתובים המדרשים, בא ר' בחיי ושואל שאלה עצומה: הרי לפני סיפור המבול, מצאנו שהתורה מספרת על צדיק שהיה באותו דור, "אלה תולדות נח איש צדיק ותמים…" ומספרת כיצד השחית דור המבול את דרכו על הארץ, והיחיד שנמצא שלם בדור ההוא היה נח והוא ציווה להקים תיבה…". אך על אברהם אבינו אל מצינו כלום, אלא "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך"… מדוע התורה לא מספרת על הולדתו של אברהם, בגיל שלוש הכיר אברהם את בוראו, הסיפור עם אביו בחנות הצלמים, עשר שנים ישיבתו בכלא, שלוש עשרה שנים מחבואו באדמה,איך הצליח לסחוף אחריו אנשים להפסיק לעבוד ע"ז וכו', איזה מן דיבור זה להתחיל להכיר אדם בגיל 75" לך לך…". והרמב"ן שואל את אותה שאלה אך מכיון אחר: מדוע מצווה ה' על אברהם "לך לך מארצך". . ושם אגדלה שמך בעושר, בכבוד, בילדים, ומדוע ציווהו על כך, הרי פרסום, כבוד ועושר ובנים ויתן גם בארצו לקיים זאת ומה מיוחד בא"י ללכת לשם?! כ' המהר"ל בספרו "נצח ישראל" יסודות מופלאים להסביר השאלות הנ"ל.
ולפנ"כ נקדים הקדמה קצרה, אנו אומרים ב"ויברך דוד" בכל בוקר בתפלת שחרית, "אתה הוא ה' האלוקים אשר בחרת באברהם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך". שואל המהר"ל מהו הסדר המוזר הזה, הרי הסדר צריך להיות "אתה הוא ה' האלוקים אשר הוצאתו מאור כשדים ומצאת את לבבו נאמן לפניך ובחרת בו". מסביר המהר"ל יסוד: ישנם שתי בחירות, בחירה פרטית ובחירה כללית: בבריאת העולם לא נקבע כי נח יהיה זה שיבנה תיבה וינצל מדור המבול, אלא יכול היה להיות זה פלג או מישהו אחר, אלא שהמציאות היתה שנח היה הצדיק שבאותו דור, ולכן נבחר הוא. אך אצל אברהם אבינו, הבחירה היתה כללית, א"א נבחר עוד בבריאת העולם להיות הגדול בענקים, "האדם הגדול בענקים", הוא יהיה זה שיטהר את העולם ויצרפו, וימשוך אחריו את העולם להאמין באלוקים אחד. שנא' "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם", אל תקרי בהבראם, אלא באברהם. א"כ מדוע לא נברא הוא ראשון, אומר המדרש, כי אם אברהם נברא לפני אדם הראשון, לא היה מי שיתקן חטאו של אדם הראשון.
ומה עשה אברהם, תיקן חטאיו של אדם הראשון. הרי הנחש פיתה את חווה לאכול מעץ הדעת, ומדוע דוקא ממנו, דהרי הקב"ה ברא מעץ זה העולמות, והרי כל אומן שונא בני אומנתו, ואם תאכלו מעץ הדעת, תהיו כמוהו, יודעי טוב ורע, ולכן לא נתן להם לאכול ממנו, וא"כ יוצא דאדם הראשון כופר בקב"ה היה, עובד ע"ז, דהרי האמין כי עץ הדעת היה קיים לפני הקב"ה. וא"כ מה תיקן אברהם, הלך לחנות צלמיו של אביו ושבר את כל הצלמים, ובא והחזיר שמה שיותר אנשים, להאמין באלוקים, ועוד זרק עצמו לכבשן האש כמו שנא' "ופסילי אלוקיהם תשרפון באש'"ולפי"ז זהו שנא' "אתה הוא ה' האלוקים אשר בחרת באברם (בבריע"ה)". ולאחמ"כ היו הוצאתו מאור כשדים וכו'. ולפי"ז נתרץ ג"כ השאלה הראשונה, מדוע לא מוזכרים ניסיונות אלה בתורה, דהרי אלו לא ניסיונות, אלא צירוף וזיכוך של חטאי בריע"ה, של אדה"ר. ונתרץ שאלה נוספת, כ' במשנה באבות חמישה קניינים קנה הקב"ה בעולמו, תורה . . וכן אאע"ה. שואלים שם, מה הכוונה "קנה", הרי כל העולם הינו של הקב"ה, אלא אלו קניינים שחייבים להיות למען קיום העולם, בלי תורה אין עולם, כמ"ש "ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי" כל הבריאה מחכה ליום השישי, יום ו' בסיון, אם ישראל יקבלו את התורה או לא. גם אברהם זהו קנין של הקב"ה, ללא א"א אין קיום העולם, ולכן כשבאים מיכאל וגבריאל לבקש מהקב"ה – תן לנו לצנן האש ולהציל את א"א, אומר להם הקב"ה, מה פתאום?! הרי א"א הינו קנין שלי, קנין העולם, בחירות כלליות אני מציל, אתם תצילו את חנניה מישאל ועזריה, אך כיום העולם זה רק אני! וכמ"ש ביציאת מצרים – "אני ולא מלאך, אני ולא שרף"… ומדוע, כי הוויית העולם זהו בני ישראל, הוויית העולם זה אברהם. אברהם אבינו הנחיל בזיכוך מידותיו וייסוריו שעבר את מידת המס"נ לכל עם ישראל לדורותיו.
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד
