פרשת בלק
פרשת בלק – חשיבותה של עבודת המידות:
בכל שנה שקוראים אנו את פרשת בלק, אני משתומם מחדש כיצד ניתן להבין שבלעם הרשע שהיה מקבילו של משה רבנו באופן הדרגה בה השיג את המראה הנבואי (כמאמר הפס' "לא קם בישראל כמשה" – ודרשו חז"ל בישראל לא קם אך באומות העולם קם – הכוונה לבלעם), חי עם בהמה על כל המשתמע. הרי אפילו בקרב החוגים הנאורים ביותר, הדבר יחשב למאוס ובזוי. ובפרט שהיה חשוף לתגליות אלוקיות ברמה הגבוהה ביותר. והנה חז"ל בפרקי אבות (ה' כ') לימדונו, כי תהום עמוקה מפרידה בין אברהם אבינו ומשנתו החינוכית שהוריש לנו בניו. לבין בלעם ומורשתו הקלוקלת. "כל מי שיש בו שלושה דברים הללו … עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע". הבה נבין את משמעות המידות הללו עפ"י המבואר במשנה נוספת במסכת אבות (ד' כא') "הקנאה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". עין הרע – קשורה לקנאה, שהיא השורש לכך שעינו של אדם צרה בהצלחת אחרים. נפש רחבה – הכוונה לבעל תאווה, מה שלא תביא לו לא יספק אותו. תמיד הוא ירצה לבלוע את הכל. ורוח גבוהה – זהו הכבוד, מי שרוצה שתמיד יכבדו אותו, ואוי ואבוי אם זה לא עומד במבחן המציאות. כנגדם ניצבים ועומדים להם בגאון תלמידיו של אברהם אבינו – בעלי עין טובה – היכולת לפרגן לאחר. נפש שפלה – אינם רדופים אחר התאוות. ורוח שפלה – ענוות חן אופפת את סביבתם, ומתרחקים בכל מאודם מן הכבוד. וראיתי בשם "המגיד ממזריעטש" ו"הבני יששכר" שהדגש במשנה הוא דווקא על התלמידים, כיון שעל המחנכים קרי אברהם ובלעם, היה קשה לראות את ההבדלים, אך את התוצאות בשטח אפילו עיוור היה יכול לראות, שם הם כבר הגיעו לידי ביטוי נרחב. והנה זוהי דוגמא נפלאה שמבהירה לנו את תשובתו של ר' חיים ויטאל לשאלתו המפורסמת. הקשה תלמידו המובהק של האר"י הקדוש – מפני מה לא מצאנו בתורה ציווי מפורש על כל עניין המידות, אמנם יש מצוות שמטרתן ועניינם לגרום לכך, אך עדיין אין התייחסות מפורשת לעניין. והדברים תמוהים בשל חשיבותו של נושא זה המהווה את אחד מהנושאים היסודיים בעבודת ה'. התשובה אותה עונה מהרח"ו היא – כי מידות רעות הם הרבה יותר חמורות מעבירות. פירוש דבריו – המידות הם יסוד לכל בניינו הרוחני של האדם.
והיה אם יסודותיו איתנים ועמוקים, אזי גם אם תהיה טעות כלשהי בקומות הגבוהות, יהיה שייך לתקן ולשפר. אך במידה והטעות אירעה כבר בבטן האדמה, בזמן יציקת היסודות, כאן כבר אין מה לעשות. צאו והביטו על מגדל פיזה שאמנם הוא מתוייר, אך מכל מקום הוא עקום. כך בלעם, חיצונית הוא היה נראה בנוי לתלפיות, בניין משרדים מרשים, עם לוגו מושקע ומקצועי בראשו. המזכירות מן הסתם עבדו סביב השעון, וקבלת הקהל בחצרו שקקה חיים. אך כיון שהיסוד היה רקוב מחמת המידות הרעות שהיו שם, אין קיום לבניין שכזה, כך שמדובר רק על עניין של זמן עד שהכל יתפורר ולא יישאר מכך כל זכר משמעותי וערכי. וכפי שחז"ל מסיימים שם במשנה, ההבדל ביניהם בא לידי ביטוי גם בעולם הבא, שם תלמידי אברהם אבינו אוכלים ונהנים בעולם הזה ויש להם אף נחלה לעולם הבא. אך תלמידי בלעם, יורשים גיהנום ויורדים לבאר שחת. כיון שמי שחי את חייו בעולם הזה בחושך, בצורה בה נעדרת ממנה החיות האמתית, שלא יצפה שבעולם הבא הוא יקבל מתכונת משודרגת. אלא כל אחד אוכל שם את מה שהוא בישל לעצמו ובעצמו כאן. השקעת – תהנה ובגדול, הזנחת – ההפסד יהיה כל כך צורב וכואב, עד כי לא ניתן לשער ולתאר. בעלי תשובה רבים מספרים, כי הסיבה לכך שהם מתלהבים מהתורה ומצוותיה, נובעת מתחושת הריקנות שמילאה אותם בעבר, מה שנתן להם את הדחף להשלים ולמלא את החלל שנפער בנפשם במשך שנים רבות. (כמובן חשוב לציין כי חובה גמורה על כל אדם שמתקרב, שיהיה צמוד למורה דרך שיאזן את ההתלהבות, שתהיה במינון הנכון. כך שמצד אחד היא תשתמר ולא תדעך, ומאידך היא לא תדרוס את כל הנקרה בדרכה). עבודת המידות היא ממש עבודת חיים, לשבור מידה ולשרש אותה עד הסוף זו משימה לא פשוטה. אך לימדונו חז"ל "הבא ליטהר מסייעין אותו". מי שיראה נכונות אמתית וירצה בכל מאודו, יצליח ללא ספק. (רבים שואלים כיצד ניתן לרצות, ותשובתי לכך היא קחו את הדברים בחיים שרציתם להשיג והשגתם, והעתיקו את אותו מודל לרוחניות). יחד עם זאת ילמד בספרי מוסר, שהם התרופה המותאמת והמדויקת ביותר עבור כולנו. ובס"ד יראה תוצאות טובות, יחד עם תפילה על כך. בהצלחה.
לע"נ ר' אהרון יהודה לייב ב"ר נח צבי
ופריחה שושנה בת עישא עליזה ז"ל.
הרב מיכאל מירון הי"ו מבית שמש
