פרשת פקודי
בזמן שבית המקדש היה קיים, היתה מצות עשה על כל אדם מישראל ליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה והקריב מהם כל קרבנות הציבור במקדש,עולות התמיד והמוספים והנסכים והמנחות והקטורת וכו'.וצריך להביא הקרבנות בכל השנה מן התרומה של אותה שנה ולא של שנה אחרת.וכולם היו בכלל מצוה זו,אפילו עני המפרנס מן הצדקה חייב. אם אין לו, הוא לווה מאחרים או שואל מהם משכון וממשכנו, או מוכר כסות שעל כתפו ונותן מחצית השקל כסף, שנאמר:[שמות ל] "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל.." ואינו נותנו בפעמים רבות, היום מעט ולמחר מעט, אלא נותנו כולו כאחת, בפעם אחת, וכשהוא נותן מחצית השקל, הוא נותן מטבע של כסף שמשקלו לא פחות ממאה וששים גרעיני שעורה.
כל שקלי התרומה שמכל ישראל היו צריכים לבוא לבית המקדש עד לראש חדש ניסן שבכל שנה. לפי שבראש חדש ניסן היו תורמים מן הלשכה שכל השקלים באים לשם, ומוציאים משם כדי לקנות הקרבנות משקלים חדשים שנאמר: [במדבר כח] "זאת עלת חדש בחדשו" אמרה תורה, חדש והבא קרבן מתרומת חדשה וצריך שיהא לכל ישראל חלק באותם הקרבנות שבאים לכפר על כל ישראל.
לפיכך התחילו בראש חדש אדר להשמיע על השקלים, כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו, ויתנו כל ישראל את שקליהם בעונתם, בחמשה עשר באדר, ישבו השולחנים בכל עיר ועיר ותובעים בנחת, ומי שלא נתן, עדין אין כופין אותו ליתן, בחמשה ועשרים ישבו במקדש לגבות ומכאן ואילך כופין את מי שלא נתן עד שיתן.
ותקנו חכמים, שבשבת הסמוכה לאדר, או בשבת שחל בה ראש חדש אדר, יהיו קוראים בתורה בפרשת שקלים, לפי שבשבת כל העם נאספים לבתי כנסיות ובתי מדרשות ושומעים את הקורא בתורה, נמצא שקריאה זו בפרשת שקלים היא ההכרזה הראשונה על מצוה זו לעשותה בעונתה. ועכשיו שאין בית המקדש קיים ואין לנו קרבנות וגם מצות מחצית השקל אינה נוהגת, אף על פי כן אנו קורין בתורה בפרשה זו במועדה, כדי שתחשב לנו קריאה בתורה כאילו קיימנו את המצווה בפועל, ככתוב:[הושע יד] "ונשלמה פרים שפתינו",
עוד טעם, לפיכך צוו חכמינו לקרוא בפרשת שקלים במועדה, גם בזמן הזה מהרה יבנה המקדש, ויהיו המצוות סדורות בידינו.
וחביבה מצוה זו על ישראל, כי ממנה לומדים לאהבה את כל אחד מישראל אהבה גדולה שהרי כולם שווים לפני ה', והגדולה שבעבודות המקודשות, אלו קרבנות הכפרה, נעשית על ידי כל ישראל בשווה ואין עני ואין עשיר לפני המקום ולא קרוב ורחוק אלא הכל קרובים, וקרבן כולם עולה לריח ניחוח לפניו, לכפר עליהם על כל עוונותיהם.
מצוות מחצית השקל, טעם הדבר, מפני שבזכות מצות שקלים זוכים למחצית עמלק, וה' צווה לישראל לתת מחצית השקל כופר נפש, כדי להקדים רפואה למכה, אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל [ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך – אסתר ג] לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, והיינו, דתנן: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים".
הרב רפאל טטרוא רב ומ"צ לעדת הגרוזינים נווה יעקב ופסגת זאב ירושלים.
