פרשת 'ויצא'
"ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש"
פרשת 'ויצא' מגוללת בפנינו תקופה של 20 שנה בחיי יעקב אבינו שבהן שהה בעל כורחו מחוץ לגבולות ארץ ישראל, מאז יצאה הקריאה אל הראשון שבאבות האומה : 'לך לך מארצך וממולדתך.. אל הארץ אשר אראך' (יב,א) השתדלו האבות שלא לצאת מגבולות הארץ אלא בשעת הכרח. גם עתה נאלץ יעקב לנטוש את בית אביו ולנדוד למקום זר שלא ברצונו, כי אם בגלל אחיו עשיו שרצה מאוד להרוג את אחיו. אך גם בתקופת שהותו בנכר אין עיקוב מסיח את דעתו אף לרגע מן הארץ היעודה לזרעו, וכאשר הוא נודר את נדרו לאחר החלום ב'בית אלוקים' הוא מבקש בין השאר: 'ושבתי בשלום אל בית אבי' (כח-כא). דבר זה חייב להנחות את זרע יעקב, שגם בשעה שנאלצים לרדת מן הארץ מסיבות הכרחיות ביותר- תהא קיימת השאיפה הכנה לשוב בהזדמנות הראשונה לארץ האבות ושאיפה זו יש לקיים הלכה למעשה, כפי שנהג בשעתו אבינו יעקב.
אבל ברצוני להתייחס לאמירה של יעקב אבינו כאשר הוא עומד לצאת מארץ האבות וכאשר הוא נודר לה' ומבקש מהקב"ה ואומר: 'ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש' כולם שואלים הרי אין פסוק או מלה מיותרת בספר תורה: מה מלמד אותנו פסוק זה או אמירה זו? הרי זה ברור שלחם אוכלים ובגד לובשים, ולא ההיפך, אלא אנו לומדים כאן לימוד גדול מאוד בבקשתו של יעקב, הקב"ה אם אתה נותן לחם, תן לי גם את היכולת והבריאות כדי לאכול את האוכל הזה, ואם אתה נותן לי בגד ללבוש, תן לי גם את היכולת לצאת החוצה בבריאות וללבוש את הבגדים האלה.
ומזה אפשר ללמוד עוד דבר, מה אני מבקש ממך הקב"ה כדי שהקב"ה יהיה לי לאלוקים? אני מבקש סה"כ דברים פשוטים מאוד לחם לאכול ובגד ללבוש, חשוב מאוד בחיים לא להיות ראוותני מדי, לנקר עיניים של אנשים, בוודאי מדובר גם על מנהיגי הציבור שצרכים לשמור על מידת הענווה ומידת ההסתפקות במועט.
דבר נוסף אנו לומדים בפרשת ויצא:
'ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש'
שנינו במסכת ברכות (כו:) רבי יוסי בר חנינא אמר תפילות אבות תיקנום (שלוש התפילות נקבעו ע"י שלושת האבות) אברהם תיקן תפילת שחרית שנאמר: 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה" – ואין עמידה אלא תפילה שנאמר: 'ויעמוד פנחס ויפלל' (תהילים קו-ל)
יצחק תיקן תפילת מנחה שנאמר: 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב' – ואין שיחה אלא תפילה שנאמר: 'תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו' (תהילים קב-א).
יעקב תיקן תפילת ערבית שנאמר: 'ויפגע במקום וילן שם' – ואין פגיעה אלא תפילה שנאמר: 'ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי' (ירמיה ז-טו)
אם נשים לב גם השמות של האבות מרמזות על התפילות שהם תיקנו האות השניה בכל שם של האבות מרמז על תפילה.
אברהם – האות ב'- בוקר – תפילת שחרית. יצחק- האות צ'- צהרים- תפילת מנחה. יעקב – האות ע – ערב- תפילת ערבית.
הוסיפו על כך חכמים אחרונים: בקריאה ובפסוק: שמע ישראל.. אחד, מצוי רמז שעם ישראל צריכים להתפלל בכל יום שחרית , מנחה, ערבית. וע"י אמירת שמע ישראל, אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים (שמע ישראל).
מאחל לכולנו לקבל עלינו עול מלכות שמים, ואת הקב"ה עלינו כאלוקים, וכן בעזרת ה' חיינו יהיו טובים יותר ומסופקים יותר, שבת שלום
ח' אהרון מור הי"ו מאשדוד
