שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תשא'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תשא'

פרשת כי תשא

בהפטרת השבת מסופר על העימות בין אליהו לנביאי הבעל בהר הכרמל. אליהו הציע שכל צד יקריב פר, והכול יראו על מי תרד האש מן השמים. ואכן, האש ירדה רק על פרו של אליהו וכל העם הכריז: "ה' הוא האלוקים". חז"ל מספרים שהפר שעלה בגורלו להיות קרבן של נביאי הבעל טען לפני אליהו: "אני וחברי יצאנו מבטן אחד… הוא (פרו של אליהו) עולה לחלקו של הקב"ה ושמו של הקב"ה מתקדש עליו, ואני עליתי לחלק הבעל להכעיס את בוראי!". השיב לו אליהו: "כשם ששמו של הקב"ה מתקדש על-ידי זה שעמי, כך מתקדש על-ידך".

בפשטות תשובת אליהו היא, שאמנם פרו של אליהו קידש את ה' במידה הגדולה ביותר, שכן "וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה", אך גם הפר של כוהני הבעל גרם קידוש השם. נביאי הבעל קראו וחזרו וקראו: "הַבַּעַל עֲנֵנוּ", ולמרות כל מאמציהם "וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה". כך הוכח השקר של הבעל לעיני כול. אולם כשנדייק בדברי אליהו נראה שהוא מדגיש כי שני הפרים זהים גם בקידוש שם שמים שנעשה על-ידם: "כשםששמו של הקב"ה מתקדש על-ידי זה שעמי, כך מתקדש על-ידך". לכאורה איך אפשר לומר כן? אמנם גם הפר של הבעל מקדש שם שמים, אך לא בדרך חיובית כמו הפר השני, אלא בדרך שלילית!

מתשובת אליהו אנו למדים שהפר השני מקדש את השם בדיוק כמו הפר הראשון. על-ידי הוכחת השקר של הבעל התעוררו היהודים לשוב בתשובה ולעבוד את ה'. נמצא שהפר של כוהני הבעל הביא לידי גילוי את האמת האלוקית בדיוק באותה מידה שעשה זאת פרו של אליהו. עניין דומה מצאנו בחטא העגל. חז"ל אומרים שבני ישראל "לא היו ראויים לאותו מעשה (חטא העגל)" אלא "גזֵרת מלך הייתה… כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה". אם כן, כאשר בני ישראל שבו בתשובה על חטא העגל, התברר בדיעבד שהחטא החמור הזה בעצמו גרם לקידוש שם שמים, לאחר שהתבררה אפסותה של העבודה הזרה והתעוררה בעם רוח של תשובה שלמה.

מכאן עולה הוראה למי שטוענים כי רצונם לעסוק אך ורק בענייני קדושה, שבהם מתקדש בבירור שמו של הקב"ה. למה להם – הם טוענים – לפעול עם עוברי עבֵרה, ולהתאמץ לקרבם לאביהם שבשמים? למה להם להתעסק עם "פר של עבודה זרה"? המסר מסיפור המעמד של אליהו הנביא הוא שגילוי האחדות האלוקית נעשֶה בעת ובעונה אחת על-ידי שני הקווים – 'עשה טוב' (פרו של אליהו) ו'סור מרע' (פר הבעל). ואדרבה, הקרבת פר הבעל קדמה לפר של אליהו, דבר המשקף את מעלתה של עבודה זו. יהודי נדרש להקדים את מלאכת קירובו של יהודי שני לעבודה הרוחנית האישית שלו, וזה מה שיביא את הגאולה האמיתית והשלמה. (לקוטי שיחות)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*