פרשת שופטים
ניצול הכוחות הטמונים בנו
נמצאים אנו עתה בפתחו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, שבו אנו במשך ארבעים יום נבקש סליחה מהקב"ה, ונתחרט על מעשינו הרעים במשך השנה כולה, וכל זה לקראת יום הדין ראש השנה, שבו הקב"ה דן כל אחד ואחד לפי מעשיו במשך השנה שחלפה לה, המון אנשים תוהים בינם לבין עצמם, באיזה דבר הקב"ה רוצה שנתחזק בימים אלו?
כדי שהתשובה תהייה ברורה יותר, נקדים לשם כך סיפור קטן:
כל אנשי הכפר מגדול ועד קטן ישבו יחד ליד מדורה קטנה וחמה, במרכז עמד אחד שלא היה נראה כאחד מהיושבים שם בלבושו ודיבורו, ודמיין לפניהם ביצירתיות מופלאה את היצירה החדשה של העולם המתקדם הנקראת רכבת, מדובר בקרונות גדולים הנעים על הפסים בעזרת גלגלים המונחים תחתיהם, ולא ע"י סוס או חמור כפי רגילותכם, אלא ע"י פחם הנמצא בקטר ומכוח זה נעים כל הקרונות אחד אחרי השני מעיר לעיר בין למשא והובלת סחורה, ובין לבני אדם הנוסעים לעסקיהם, כל יושבי הכפר היו בהלם מוחלט והאזינו פעורי פה לדבריו של האדון שהרצה לפניהם, ודמיינו לעצמם נוסעים ברכבת רק בחלומות. מנחם אחד מתושבי הכפר הוותיקים החליט שאצלו זה לא יהיה בתור חלום אלא במציאות ממש, ולכך החליט לחסוך פרוטה לפרוטה עד שיגיע ליום שבו יהיה לו מספיק כסף בכדי לנסוע ברכבת, כשהגיע היום שבו היה לו מספיק כסף, מנחם התלבש בבגדים נאים כיאה למעמד זה, והלך בהתרגשות לכיוון תחנת הרכבת בכדי לקנות כרטיס, כשהגיע תורו שאל אותו הפקיד באיזה כרטיס הוא חפץ, והלה השיב לו בכרטיס הכי טוב שיש לך, כשהגיעה הרכבת אל התחנה עמד מנחם משתומם אל מול יצירת הפלא שכמותה עדיין לא ראה, מנחם הסתכל לכיוון הקרונות וראה שאל הקרון הראשון עולים האנשים העשירים של העיר ואל השני פחות ואל השלישי ראה אנשים הדומים לו במראה ובדיבור, ואמר לעצמו לשם אני שייך, ועלה לקרון. מנחם התיישב בקרון כולו נרגש וחיכה לרגע שבו הרכבת תחל בנסיעתה, שהחלה הרכבת בנסיעה לא ידע את נפשו מרוב אושר, לקראת סוף הנסיעה ראה מנחם חלק מיושבי הקרון נדחקים אל מתחת לספסלים ואמר לעצמו בטוח שזה חלק מהחוויה אז גם אני אעשה כך, פתאום נכנס הכרטיסן, אדם גדול ממדים והכריז בבקשה כרטיסים, שראה שרוב הקרון ריק החל לחפש מתחת למושבים, כשהגיע מתחת לספסלו של מנחם ראה את מנחם וביקש ממנו את הכרטיס, מנחם בפשטות הושיט לו את הכרטיס, כשהסתכל הכרטיסן על הכרטיס וראה שזהו כרטיס למחלקה ראשונה אמר לו ברחמנות אתה גם יושב בקרון השלישי וגם מתחת לספסל אילו היית יודע מה יש בכרטיס שלך והיית מנצל זאת היית יושב על כורסאות מעור כולל שרות אדיב בזמן הנסיעה.
כלפי מה הדברים אמורים, שהאדם שומע את הסיפור אודות מנחם הוא צוחק לעצמו באומרו כמה טיפש מנחם, למה הוא לא בדק מה יש לו, אילו היה יודע ומשתמש בכך היה מרוויח המון, אבל שזה מגיע לחייו האישיים של האדם, אתה יכול לשמוע אותו אומר מי אני שאצליח בלימוד תורה, בעסקים וכו' אין לי כשרון מספיק, אני לא אחד שיכול לפתח קשרים עם אנשים בכדי להצליח בעסקים וכן על זה הדרך בשאר העניינים, אילו האדם היה מודע לכוחותיו ולפוטנציאל שהקב"ה בחסדיו טמן והשריש בו ומנצלם כראוי אז חייו היו נראים אחרת כי הוא לא היה מוותר, הוא היה ממשיך ונילחם גם אם הוא לא הצליח בפעם הראשונה כי הוא יודע שיש לו את הכוחות וזה טמון בו, זה מה שהקב"ה רוצה מאתנו בימים אלו שנדע ונממש את הכוחות שאצורים וישנם בנו וננצלם עד תום.
יעזור הקב"ה שנזכה לנצל את הכוחות שטמן בנו לעבודתו יתברך אמן ואמן.
ר' אוריאל מירון הי"ו מאשקלון
דברי התורה יהיו לעילוי נשמת אברהם בן מישאל ושרה ז"ל ואווה בת אברהם ז"ל.
