פרשת בהעלותך
מרים בתו של ניצול שואה מספרת, אבי והוריו שרדו את השואה האיומה ואיך שהוא הצליחו לעלות ארצה, אולם בעוד הם ניהלו אורח חיים תורניים אבי בניגוד להם ניהל אורח חיים חופשיים לחלוטין.
בשלב מסוים אף נישא ולאחר מכן נולדתי, אני זוכרת היטב כיצד סבתי הייתה מתפללת יום יום על משפחתינו, היא רצתה בכל מאודה לראותנו שומרי תורה ומצוות.
אני אישית הכרתי את היהדות למרות שלא נחשפתי אליה כלל, זאת לאור העובדה שהוריי רשמו אותי לגן הסמוך לביתנו שדתי היה וכך זכיתי איכשהו לחינוך יהודי.
כשבגרתי נישאתי לאדם אמיד ובעל תארים, יחד שהינו בארץ חמש שנים כשבסופן היגרנו לאיטליה, שם למדתי עיצוב פנים באקדמיה לאמנות במילאנו כשבשלב זה נולדו לנו שתי בנות מקסימות.
חיינו חיי פאר, התגוררנו בווילה מפוארת על שפת הים והיא הייתה מאובזרת במיטב רהיטי היוקרה, נסענו ברכב פאר עם נהג צמוד ועובדי הניקיון התחזוקה והבישול שירתו אותנו נאמנה, היינו על גג העולם בקיצור.
ביום מן הימים לאחר מצבור משקעים נפרדו דרכנו, בליל הסדר של אותה השנה הוזמנתי להתארח אצל משפחה יהודייה ברומא, כאשר בעיצומו של הלילה המיוחד קלטתי פתאום כי שלושה מילדי משפחה זו נשואים לגויים והבנתי שכך עלול להיות עתיד בנותיי, החלטתי שאני נלחמת על יהדותן.
אט אט חזרתי בתשובה, התעניינתי ביהדותי והתחלתי לקיים מצוות, ובעודי מעבירה בבטחה את בנותיי לבית הספר היהודי החל אביהן להתנגד למהלך, הוא פנה לכנסייה הקתולית במטרה שתסייע לו בכך והבטיח להם כי אם יסייעו לו הוא יתנצר ואף יעביר את בנותיו על דתן, הוא אף גייס את מערכת המשפט האיטלקי לרעתי, בכך שהוא יצר לי תדמית של אישה מאיימת ומסוכנת, ובית המשפט פסק לטובתו.
תכננתי את הבריחה עם בנותיי, תחילה לעבר קפריסין אחר כך לברזיל ולארגנטינה ומספר חודשים לאחר מכן הגענו ארצה בדרך לא דרך ובזהות בדויה כמובן הואיל והמשטרה הבינלאומית חיפשה אחרינו.
באותו הזמן בשנת 1998 רעייתו של הגאון הרב שריאל רוזנברג בתו של הגאון הרב נסים קרליץ זצ"ל באופן פתאומי הלכה לבית עולמה והותירה אחריה ילדים רכים.
כששמע הרב נסים קרליץ את סיפורה של מרים התבטא, "יש בי רצון שאישה שמסרה את נפשה לחינוך יהודי לבנותיה תגדל את הילדים".
ואכן זכיתי להיות רעייתו של הרב שריאל, כשבכך טועמות אנו את חיי היהדות במלואן.
ואת סיפורה היא מסכמת, כעת ברור לי מה פעלו תפילותיה של סבתי!!
תופעת הסרבנות איננה נולדה אתמול לפי שתופעה עתיקת יומין הינה וכבר בפרשת שמות תיארה התורה את הסרבנות היהודית הראשונה בהיסטוריה, פרעה דרש מן המיילדות העבריות "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", פקודה מלכותית זו הציבה את המיילדות בפני התלבטות מוסרית עזה, מחד אם יסרבו יתכן וייהרגו בעצמן, מאידך הכיצד יעלה על הדעת כי מיילדות ישתפו פעולה בהריגת תינוקות בני יומם?
בסופו של דבר פעלו המיילדות על פי מצפונן האלוקי כשבכך סירבו לציית לפקודת פרעה, ולפיכך כשמקור הסרבנות איננו ממניע אישי כלשהו אלא מן המצפון האלוקי או אז התוצאות משביעות רצון במיוחד, לפי שסירובן של המיילדות הביא לקיומו של משה רבינו שגאל את ישראל, וכן סירובה של מרים בסיפורה שהייתה נחושה להיאבק על יהדות בנותיה הביא לכך שתשוב לחיק יהדותה ואף תינשא לתלמיד חכם וגדול בישראל, שאף היא על פי מצפונה האלוקי פעלה.
ואציג בפניכם דוגמת סרבנות שונה מזו שנוכחתם עד כה ותוצאתה ממש איננה משתלמת, וזו מצוינת בפרשתנו.
שבפרק י"א פסוק א' כתוב "ויהי העם כמתאננים רע באזני ה' וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה".
אותם נרגנים התרעמו על שהותם הממושכת במדבר וסירבו להכיר בטובתו של הקדוש ברוך הוא שהוציאם ממצרים באותות ומופתים והוליכם בענני הכבוד וסיפק כל צרכיהם, וכפי שביארו שם רש"י והילקוט שמעוני (בהעלתך תשל"ב א') שביקשו לפרוש מאחרי המקום וחיפשו טעם לדבריהם, על כן הם סירבו בטובתו של הקדוש ברוך הוא והתאוננו.
והתוצאה, שאש ה' בערה בם והרגם, לפי שסירובם ממניע אישי נבע וללא כל סיבה מוצדקת.
אז גם אם מעט לא קל לכל אחד מאיתנו אל לנו להטיח תלונתנו כלפי שמים, לפי שבסך הכל מדובר בניסיון.
הרב יצחק אדרת הי"ו מבני ברק
