פרשת "וישלח"
"ויצו אותם לאמר כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב, עם לבן גרתי, ואחר עד עתה"
גרתי: מסביר רש"י: לא נעשתי שר וחשוב אלא גר. אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני. "הוה גביר לאחיך" שהרי לא נתקיימה בי.
דבר אחר, גרתי: בגמטריה תרי"ג. עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים.
א. צריך להבין איך אומר יעקב תרי"ג מצוות שמרתי, הרי אפילו אם נאמר שאבות קיימו את כל התורה לפני שניתנה, הרי יש הרבה מצוות שא"א לקיימם, כגון מצוות המקדש, מצוות ארץ ישראל וכו'?
ב. צריך להבין מה התוספת שרש"י מביא "ולא למדתי ממעשיו הרעים", הרי ברור שאם קיים תרי"ג מצוות, לא שייך לעשות מעשים רעים, והיה מספיק לכתוב תרי"ג מצוות שמרתי?
ג. מה רוצה יעקב לומר לאחיו בזה ששמר תרי"ג מצוות? מסביר עיקר שפתי חכמים: שלא תוכל לי כי הברכה שברכך אבינו: "ועל חרבך תחיה" הוא על תנאי.
"והיה כאשר תריד" אבל אנכי שמרתי תרי"ג ולכן לא תוכל לי. וקשה פרושו,שהרי יעקב רוצה למצוא חן בעיניו כמו שכתוב: "למצוא חן בעיניך" ולפי פירושו דבריו נשמעים כאיום.
אפשר לפרש את המילה 'שמרתי' בשני אופנים:
א. כמו שכתוב בפרשת בחוקותי: "אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמורו" פירוש המילה 'תשמורו' היא עשייה בפועל.
ב. כמו שכתוב בפרשת וישב: "ואביו שמר את הדבר" ומסביר רש"י: היה ממתין ומצפה מתי יבוא, מכאן רואים שפירוש המילה שמר זה צפייה ולא עשייה, אם כן למה התכוון יעקב שאמר "ותרי"ג מצוות שמרתי"?
אם התכוון לפירוש הראשון, שמרתי מלשון עשייה, הרי שאלנו שלא יכל לקיים את כל המצוות, וצריך לאמר, מה שיכל לקיים קיים במעשה, ומה שלא יכל לקיים חשב לעשותם. וחז"ל אומרים: "חשב לעשות מצווה, ולא יצא לו לקיימה, נחשב לו כקיים את המצווה. וזאת כוונתו של יעקב שקיים תרי"ג מצוות.
ואם התכוון לפירוש שני, שפירוש המילה 'שמרתי' היא המתנה וצפייה לקבלת המצוות ואז יוצא שהשאלה הראשונה שנשאלה מתורצת וברורה.
ומה שרש"י מוסיף: "ולא למדתי ממעשיו הרעים": משמע מ וו החיבור שזה דבר אחד, בגלל ששמרתי תרי"ג מצוות, זה מה שגרם לי לא ללמוד ממעשיו הרעים.
או אפשר לפרש שאלו שני דברים נפרדים, יכול להיות אדם שמקיים תרי"ג מצוות ובכל זאת עושה מעשים רעים (מידות לא טובות, ואינן גובלות בעשיית עבירה) וזה אמר יעקב לאחיו, אני שלם בשני העניינים, גם קיימתי תרי"ג מצוות וגם אין לי מעשים רעים, אלא רק מעשים טובים.
לפי הפירוש השני שמרתי עניין של צפייה, זה דבר אחד, בגלל שציפיתי לקבל את תרי"ג המצוות, וכדי לקבל את המצוות צריך שמידותיו של האדם יהיו מתוקנות, כמו שכתוב "דרך ארץ קדמה לתורה" ולכן תמיד הקפדתי לא ללמוד ממעשיו הרעים, כדי שאוכל להיות ראוי לקבל את תרי"ג המצוות, והפירוש הזה נראה יותר מתאים בגלל וו החיבור, ולא למדתי וכו'..
ולפי זה אפשר לפרש מה התכוון יעקב לאמר לאחיו בפרוש השני "תרי"ג מצוות שמרתי", שהרי אין לך מה לשנוא אותי על הברכה, כי הרי מי צריך את הברכה, מי שלא מצפה, ויש לו מעשים רעים, אבל אני שמצפה לקבל תרי"ג מצוות וגם מעשיי מתוקנים, אין לי צורך בברכה ואין לי כוונה להשתמש בה, וזה דומה לפירוש הראשון של רש"י שאין לך מה לשנוא אותי על הברכה ושיעקב התכוון למצוא חן בעיני אחיו, ולא לאיים עליו.
נמצאים אנו בחודש כסלו, מסבירים הדרשנים: את המילה 'כסלו' נחלק לשני מילים 1.כיס 2.לב
פירוש: שאדם יהודי מוציא כסף שה' נתן לו מכיסו, שיתן בלב שמח, וכך יזכה לפירוש השני, כיס מלא ולב שמח.
שבת שלום חג חנוכה שמח וחג גאולה שמח ונזכה כולנו לביאת המשיח ולגאולה שלמה אמן כן יהי רצון.
הרב משיח מיכאלי הי"ו קרית מלאכי
