פרשת שלח
המרגלים שנשלחו על ידי משה רבינו, חוזרים ומוציאים דיבת הארץ רעה באומרם: "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו". מפרשים חז"ל שכוונת המרגלים במילה "ממנו" היתה כלפי הקב"ה. דהיינו שכביכול אין ביכולת הקב"ה לנצח את עמי כנען.
ולכאורה, הדברים מעלים תמיהה. הלא בני ישראל ראו במו עיניהם את הניסים הגדולים שהקב"ה עשה להם במצרים, ים סוף והמדבר. איך המרגלים הצליחו לשכנע את בנ"י שהקב"ה לא יוכל להתגבר על עמי כנען ולתת את הארץ לעם ישראל?
אך אם נתבונן בעומק יותר בהשתלשלות הענינים, נבין את הענין. ראשית המרגלים אומרים "אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאוד". ובעקבות זאת כלב בן יפונה מכריז: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". ומבאר רש"י שכלב מציין את הניסים שעשה הקב"ה כהוכחה שאין דבר שאינו ביכולת הקב"ה.
המרגלים משיבים לכלב: "לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו". וטענתם: הניסים שהקב"ה עשה במצרים ובמדבר אין בהם מספיק בשביל להוכיח שהקב"ה יכול להתגבר על עמי כנען. ומוכיחים זאת "ושם ראינו את הנפילים בני ענק".
מי היו הנפילים? מפרש רש"י: "הנפילים הם מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש". בכך מוסברת טענת המרגלים.
המרגלים ידעו שאין כלפי הקב"ה כל מניעה בכח וגבורה גשמיים. אבל כיון שכאן מדובר ב'נפילים', המרגלים ראו בהם כוחות רוחניים שאפילו הקב"ה לא יכול לנצח אותם. העובדה, שהמלאכים הקדמונים הללו, שנפלו ממדרגתם, שרדו גם אחרי המבול. ומכאן הסיקו המרגלים שאפילו הקב"ה בעצמו לא יכול להם.
כידוע שהמרגלים היו ראשי השבטים, וידעו את גדולת ה'. אך מה הסיבה שהם לא רצו להיכנס לארץ?
שורש טענת המרגלים טמון בנושא הנפילים: הלא היו שני מלאכים טהורים שירדו לעולם הזה מתוך כוונות נשגבות, ובכל זאת למרות כל גדולתם וכוחם האלוקי הם לא התגברו על חומריות העולם ונפלו ממדריגתם (וזהו ביאור המילה 'נפילים' המוכיח על נפילה), עד כדי כך שהגיעו לשיא השפל הרוחני והמוסרי. ואם כך אירע למלאכים שמיסודם הינם רוחניים, כל שכן וקל וחומר אנו בני האדם העשויים מחומר, לא נוכל לעמוד מול החומריות והגשמיות, ולכן רצוי שנישאר במדבר שבו בני האדם מנותקים מהמיית העולם.
על כך ענו יהושע וכלב: "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ . . . ואתם אל תיראו את עם הארץ". אכן המלאכים לא מסוגלים להתמודד עם נסיונות העולם הזה הגשמי והחומרי, אבל בני האדם הם בדרגה נעלית יותר מהמלאכים כיון ש"חפץ בנו ה'" – יש בנו בתוך כל אחד ואחד מאיתנו נשמה אלוקית ובכוח הנשמה להכניס ולהחדיר רוחניות אפילו בתוך הגשמיות ולהעלות את הגשמיות ולזככה ולהופכה לדירה לו יתברך.
וזו הגדולה של היהודי, שבכוחו ויכולתו לעמוד גם מול הכוחות החזקים ביותר, מעבר לעובדה שהוא יכול לגבור עליהם ולנצחם, ביכולתו אף לעשות 'אתהפכא' להפוך את אותם דברים ששימשו כביכול כמכשול ונסיון, שהם ישמשו כלים להגשמת הייעוד לעשות לקב"ה דירה ומשכן כאן בעולם הזה.
יעזרנו הקב"ה שנתגבר על המכשולים העומדים בפנינו, איש איש ונסיונותיו, ונקיים את שליחותנו כאן בעולם הזה, ועי"ז נזכה לזירוז בנין ביהמ"ק וביאת הגואל במהרה בימינו אמן.
(מעובד לפי שיחותיו הקדושות של הרבי מליובאוויטש).
שבת שלום
הרב פינחס מוזגרשוילי הי"ו מלוד
