פרשת שמות
לשדך בין גוי לגויה
ע"פ הנ"ל נשאלו ראשונים שאלה, אדם המכיר עובדת זרה בביתו, בעבודתו, ורוצה לעזור לה ולתווך בינה לבין פיליפיני אחר שהוא מכיר. האם שרי או לא? הרי אמרנו דשרי בשכר ליינק\ליילד וא"כ אולי גם שרי לשדך?
או שמא נאמר דלהניק\ליילד שרי דהרי הולד קיים, מה כבר מוסיף היהודי, אך כאן אני יוצר ילדים אולי יהיה אסור, או שמא נאמר מי יימר דיהיו להם ילדים? מח' גדולה בין הראשונים: נשאל הרשב"א, ברופא יהודי שבאה אליו אשה גויה שאין לה 10 שנים ילדים, וביקשה דיזריק לה איזו תרופה המוכרת אז דתעזור לה להתעבר, האם שרי? והמשיך השואל דהרי אם ליילד\להניק אסור, ג"כ לסייע לאשה להתעבר אסור? אומר הרשב"א, הרי למדנו דליילד שרי בשכר משום איבה, ולכן ג"כ יהיה מותר, דהרי הרופא מטפל בכולם. ומסיים הרשב"א בתשובתו, ואני מעיד, דראיתי בעיני דהרמב"ן נתן תרופה לגויה כדי שתתעבר בשכר. והב"י כ', דר' יונה כ' לרשב"א בתשו', "תבוא עליך ברכה שאתה מרבה זרעו של עמלק" )בס"ס קנ"ד ביו"ד( עכ"פ לענייננו: כמו שראינו מח' הרשב"א ור"י לענין זה, ג"כ בשידוך בין גוי לגויה הוי מח'. הכנה"ג מעיר על הרשב"א, דמה שהעיד על הרמב"ן דעשה כן בשכר, אפי' בחינם היה עושה זאת. ומוכיח זאת מסי' קנ"ח שהביא שם הב"י רמב"ן אחר, דמצוטט מדבריו, דרופא יהודי המטפל באנשים, מותר לו לרפא אנשים וכן גוים ואפי' בחינם. נשאל ג"כ המהר"י ע"ז, וחידש חידוש גדול, דהרי גם הגוים מצווים על פו"ר וגם ר' יונה יודה בזה. וא"כ מה זה שונה מליילד או להניק? דשם הוא עושה מעשה בולד, לגדלו ולשבחו, אך כאן מי יימר דיהיו להם ילדים?! ועוד, הרי מיירי ביהודי עני שניגש אליו גוי שיתווך בינו לבין גויה בשכר, וא"כ "יכין רשע וילבש צדיק". ועוד, מה רוצה ר' יונה שהתקיף את הרשב"א, ד"מרבה זרעו של עמלק", דילמא נפיק מיניה זרעא מעליא דכתיב "ויפן כה וכה וירא כי אין איש".
ומסיים החוו"י בזה: דשמעתי מפי גדולים וזקנים, דמי שמתעסק בשידוכים אלו לא ינקה מזרע שאינו ראוי, דהרי כ' "לא תתחתן בם…" וסמיך ליה "כי יסיר את בנך מאחרי". ועוד מסבירים, ה"באר שבע" מסביר ברמב"ן, דמדוע עשה זאת, לנסיון בלבד, על הגויה, לראות האם זה יעבוד עליה, ואז לנסות על יהודים כן. אך לכאורה יש סתירה: החת"ס כ' דתרופה שניסו אותה על גופי גויים, לא מוכח דמנוסה על גופי יהודים, דיש שינוי בן גוי ליהודי. ומדוע, דהגוף של הגוי שונה מגוף היהודי, דהרי גוף הגוי חביל בשקצים ורמשים וטמא הוא והיהודים חמימי, דשומרי מצוות הם. וכן נשאלת השאלה, האם מותר להניק יהודי מעכו"ם. אומר הרמ"א, בסי' פ"א ביו"ד, דמותר לתינוק יהודי לינק מגויה, אך כל הראשונים כ' דלכתחי' עדיף דלא, ד"מטמטם הלב ומוליד טבע רע". וא"כ, נשאלת השאלה, מדוע כ' על מרע"ה דלא רצה לינק מגויה, דהרי פה שמדבר עם השכינה ינק מדד של גויה?! והרי לכל תינוק לכת' לא עושים כן ומאי שנא במרע"ה?! והתירוץ, דישראל היות והוא רגיל במצוות, הוא מוליד בתינוק טבע של רחמן וביישן, והגוי, חוצפה ועזות. ועוד, דאוכלים מאכלות אסורות, ולכן אסור. אומר ר' חיים, עפי"ז, לפני מתן תורה דלא היה אסור מאכלות אסורות, אין איסור. עוד דברגע שפתחה בתיה את התיבה וראתה שכינה, מיד קיבלת את מידת הרחמנות והביישנות, ולכן היה שרי.
