פרשת 'וירא'
ניסיון העקידה
בפרשתינו אנו לומדים על עקידת יצחק, אשר כדברי חז"ל היה הניסיון הקשה ביותר שהתנסה בו אברהם אבינו ע"ה. ואת זכותה 'אוכל' עם ישראל דור אחר דור כמו שדרשו חז"ל על הפסוק 'ויקח את המאכלת', ואף נהגו לומר פרשה זו בכל יום בתפילת שחרית בפתיחת הקרבנות כדי שתעמוד לנו זכות העקידה.
אמנם כשאנו מתבוננים עולה מאליה תמיהה גדולה, הלא נדמיין לעצמנו מצב בו הבורא יתברך בכבודו ובעצמו מתגלה לאחר מאיתנו ודורש ממנו דרישה דומה,וכי היה נוהג אחרת, האם יש בכלל אפשרות לנהוג אחרת? אם כן, קשה מהי הזכות הגדולה של ניסיון העקידה.
ביאורים רבים נאמרו על שאלה זו,אחד המיוחדים שבהם הוא ביאורו של הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן הי"ד (בספר קובץ הערות) וכך הוא מבאר:
בפרשת לך לך נאמר שהשי"ת התגלה לאברהם אבינו לאחר מלחמת המלכים ואומר לו.. 'אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד' איזו זכות! הבורא יתברך בעצמו מבשר לאברהם ששכרו 'הרבה מאוד' כעת נתבונן. אדם בדרגה רוחנית כאברהם אבינו שכל עניינו העולם הזה על כל אשר בו היו בעיניו לאין, אין נחשב אצלו כסף זהב וכבוד וכו' לשכר, וודאי שלא לשכר 'הרבה מאוד', ובפרט כשנצרף לזה את העובדה שאברהם אבינו היה מעשירי העולם בדורו וכל מלכי מזרח ומערב היו משכימים לפתחו,כך שכסף וכבוד לא חסרו לו, ברור איפה ההבטחה הייתה על שכר רוחני נצחי לעולם שכולו טוב. ומהו תגובתו של אברהם אבינו על הבטחה נצחית זו ..'ויאמר אברהם ה'אלקים מה תתןואני הולך ערירי'… במילים אחרות כל זה איננו שווה לי כשאין לי בן. והדבר תמוה נכון קושי העריריות גדול מאוד, אבל מכאן ועד 'וכל זה איננו שווה לי' ועל מה? על שכר העולם הבא!.
התשובה לכך היא שתלוי מאיזה מבט מסתכלים, נכון שפסגת השאיפה של אדם רגיל היא חיי העולם הבא ולעומת זה הכל מתגמד, אבל אצל אברהם אבינו –
שזכה לעבוד את השי"ת מאהבה ולא לשם קבלת גמול, היתה לעבודתו משמעות אחרת של הגדלת כבוד שמים בעולם, וזה היה כל מפעל חייו עלי אדמות להפיץ ולהגדיל את שם ה' בפי כל באי עולם, לשם כך היה עז חפצו בבן שימשיך את דרכו בהגדלת כבוד שמים בעולם, ולעומת זה היה הכל מתגמד אצל אברהם אבינו- כולל שכר העולם הבא!
לפי האמור מובנת מאד תשובתו של אברהם אבינו, 'ומה תתן לי' וכי רצוני לקבל ממך גמול? רצוני להגדיל את שמך בעולם, ולשם כך רוצה אני בן שימשיך את דרכי.
כעת נבין את עוצמת הקושי שבניסיון העקידה,אילו היה השי"ת מבקש מאיתנו לוותר על חלקנו לעולם הבא ודאי שהניסיון היה קשה מאוד עד כמעט בלתי אפשרי לעמוד בו, שכן אדם מוכן לוותר על הכל רק לא על חיי הנצח שלו, אבל אברהם אבינו היה דבר על משמעות גדולה ועמוקה הרבה יותר-הגדלת כבוד שמים בעולם, שהתבטאה אצלו בין היתר בהעמדת בן בעולם, ואת זה ביקש ממנו השי"ת לעקוד!
מובן שאלו הם דרגות נוראות שאין לנו בהם קצה השגה, ברם לפי דרכנו נלמד על פעמים שבהם מציב השי"ת יהודי במצב של 'ניסיון עקידה' אשר בו הוא נדרש לעקוד את הדבר היקר לו ביותר לכבוד שמים,יבוא אדם ויאמר למה דוקא ניסיון זה, הנני מוכן להקריב הכל בחפץ לב רק לא את זה, או לחלופין יבקש שיוסר ממנו ניסיון זה וינתן לו תחתיו ניסיון שיש ליהודי אחר ויעמוד בו בגבורה, באה הפרשה ומלמדת אותנו שאין הדבר כן. השי"ת לבדו יודע את רמת גשמיותך והרוחניות של כל אחד ואחד,כוחות נפשו וחולשותיו ומנסה כל אחד בעקידה הקשה ביותר אצלו, כאשר ניצב אדם במצב זה ידע נאמנה כי ניצב הוא בפני 'ניסיון עקידה' הפרטי שלו ואם ישכיל יעמוד בגבורה ויזכה להגשים את הנדרש מאתנו כעבדיו של מקום, כדברי חז"ל הידועים שחייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי אברהם יצחק ויעקב.
הרב אברהם טטרואשוילי הי"ו מבני ברק
