פרשת צו
פרשת צו – שבת הגדול
שבת שמקדימה את חג הפסח נקראת שבת הגדול. כתוב בהפטרה "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום השם הגדול והנורא" ומוזכר בהפטרה גאולה גדולה, ולכן קראו לשבת זו שבת הגדול, כי גאולת מצרים הייתה הגדולה שבגאולות.
חג הפסח הוא חג שבו מצווים כל בני המשפחה להסב ולספר בשבחו של השם יתברך על אשר גאלנו ממצרים והוציאנו מגלות לגאולה מעבדות לחירות באותות ובמופתים ביד חזקה ובזרוע נטויה.
פרשת צו פותחת בפסוק: "וידבר השם אל משה לאמר צו את אהרון ואת בניו" (ו'-ב') אומר רש"י – 'צו את אהרון' אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות. אומר רבי שמעון 'ביותר צריך לזרז הכתוב במקום של חסרון כיס', ובעולה יש חסרון כיס, כי 'קורבן עולה' היא עולה כולה כליל, ואין לכהן חלק בה.
ושואלים המפרשים לשון זירוז? לזרז את מי? את אהרון הכהן שאין לו חלק בקרבן עולה? האם יעלה על הדעת שאהרון הכהן יקריב קורבן רק כשזה משתלם לו והרי במי מדובר? באהרון קדוש השם, שעליו נאמר 'משה ואהרון בכהניו' (תהילים צט'-ו') ששקול אהרון למשה רבינו נותן התורה.
אז את אהרון צריך לזרז כדי להקריב קורבן עולה? והרי לא היו חסרים קורבנות בבית המקדש, אלפי קורבנות הוקרבו על המזבח בכל יום, היה צריך מחסנים כדי להכיל את הכמות העצומה של הקורבנות, אז מדוע צריך זירוז? בגלל שאין לו חלק בקורבן עולה?
הגמרא (ירושלמי תרומות פה') אומרת שרבי יוחנן נגנב כיסו (ארנקו). וכשנישאל בבית המדרש בדברי תורה והלכה, לא ידע מה להשיב מפאת טרדתו על גניבת ארנקו, אמר לו ריש לקיש וכי מפני שאבדה כיסך אבדה דעתך? הרי אבד הכסף, לא אבד הדעת. ענה לו רבי יוחנן אכן כן, כשאבד הכיס אבד הדעת, כי הדעת תלוי בלב והלב תלוי בכיס. שמע כך ריש לקיש והלך לחפש את אותם שגנבו את ארנקו של רבי יוחנן, מצאם, והחזיר ריש לקיש לרבי יוחנן את ארנקו, ובכך נתיישב דעתו של רבי יוחנן ויכל לענות שוב לשואלים בדברי תורה והלכה.
מכאן למדו חז"ל, שיש בטבע האנושי מנגנון שצריך תמיד לעודד ולזרז כל אדם כדי לעשות פעולה שאין לו ממנו רווח ותועלת, ומאידך, כשיש לו רווח מזרז האדם את עצמו, כדי לבצע ולהנות מפרי עמלו ויגיעו.
מסופר על נער בר מצווה שנכנס להתברך אצל מרן הרב שטיינמן זצוק"ל, לאחר שהרב בירכו שאל את הנער האם יש לו עוד בקשה. אמר הנער לרב, כן יש לי עוד בקשה אחת, האם הרב יסכים להעניק לי במתנה את הסידור שהרב מתפלל בו, שאלו הרב: ולשם מה אתה צריך את הסידור שלי? ענה הנער שאם יהיה לו את הסידור של הרב אכוון יותר בתפילה, אמר הרב לנכדו שיגש ויביא את הסידור וימסור אותו כמתנה לנער הבר מצווה. לאחר שהנער יצא מבית הרב, שמח ומאושר.
שאל הנכד את סבו הגדול, שכאשר הגיע אליו הרב סורוצקין שמחזיק אלפיים שש מאות אברכים, וסיפר על תורם עשיר, גביר גדול שביקש מהרב סורוצקין, שאם יקבל במתנה את הסידור של מרן הרב שטינמן הוא מוכן לתרום רבע מיליון דולר לרשת הכוללים שברשותו, פנו לרב שטיינמן והרב סירב, שאל הנכד את הסבא הגדול סבא מדוע סירבת? הביט הרב שטיינמן בנכדו וכך אמר לו: הגביר העשיר רוצה את הסידור שלי בשביל הכבוד שלו, ואני מעדיף – אמר מרן לנכדו, תפילה אחת בכוונה טהורה של נער בר מצווה, מכבוד מדומה של גביר עשיר.
שבת שלום, וחג פסח כשר ושמח לכל בית ישראל
ר' אליעזר מושיאשוילי הי"ו מאשקלון
לרפואת יוסף חיים בן בת אל
לעילוי נשמת מסעודי בת חיננה
לעילוי נשמת נהורה בת תמו
לעילוי נשמת אברהם בן סימן טוב ושמחה מושיאשוילי
