פרשת שלך לך
כלב בן יפונה לא הסתפק בנשמת יהודה שהתעברה בו, אלא ביקש סיוע נוסף
"וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי…". (במדבר יד, כד).
אציג בזה חידוש נפלא מספר "נחל קדומים" של מרן החיד"א זצוק"ל (רבי חיים יוסף דוד אזולאי). ורק נקדים ונסביר, שלעתים שולח הקב"ה נשמה של צדיק לעולם הזה כדי להתחבר לנשמה של אדם חי, וזאת על מנת לסייעו להתעלות בעבודת ה' (כי ידוע הכלל: "כל הבא ליטהר, מסייעין בידו", ויכול האדם להגיע לדרגות גבוהות יותר ממה שהיה נראה לו שהוא יכול, אם רק יתאמץ בעבודת ה'). זה אינו נקרא "גלגול נשמה", אלא "עיבור נשמה", כמו עובר שהוא תוספת על אמו, כך זה תוספת על הנשמה שכבר נמצאת באדם זה. ומעתה נעבור לדברי הרב חיד"א, ואלו הם:
רבינו האר"י ז"ל כתב ב"שער הפסוקים", שנשמות השבטים (בני יעקב אבינו ע"ה) נתעברו במרגלים, כל שבט התעבר בנשיא השייך לשבטו. ונשמת לוי בן יעקב התעברה ביהושע על ידי תפלת משה רבינו ע"ה, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "ויקרא משה להושע בן נון יהושע": "התפלל משה על יהושע ואמר: י-ה יושיעך מעצת מרגלים". עד כאן דברי האריז"ל.
ואפשר לרמוז שראשי תיבות של "ויקרא משה" הם מ"ו, כמנין "לוי" (46), לרמוז שכאשר קרא לו משה יהושע, נתעברה בו נשמת לוי.
אך קשה לי, שבסוף "שער הגלגולים" כתב האר"י ז"ל, שנשמת אפרים בן יוסף נתעברה ביהושע (שהוא נשיא שבט אפרים). עיין שם. ומדוע אם כן כתב ב"שער הפסוקים" שנתעברה בו נשמת לוי?
אך לתרץ הדבר נראה לומר, שבתחילה באו במרגלים נשמות השבטים כנ"ל, ואז נתעברה נשמת אפרים (בן יוסף) ביהושע, שהיה משבט אפרים. רק מפני שאפרים אינו בגדר ומשקל בני יעקב ממש (כי אפרים הוא רק נכד יעקב, ולא בן), נמצא שיש בזה קצת חסרון ליהושע יחסית לשאר הנשיאים, ולכן הוצרך משה רבינו ע"ה להתפלל עליו, שנשמת לוי תבא אליו בנוסף על נשמת אפרים, ועתה יגדל כח יהושע מכולם, שהרי נתעברו בו נשמת לוי ונשמת אפרים.
וכאשר ידע כלב, שזכה יהושע לזה, בקש גם הוא סיוע נוסף מלבד נשמת יהודה שנתעברה בו, והלך לחברון להתפלל על קבר אברהם אבינו ע"ה, שיסייע לו, וזאת מפני שכלב עצמו היה גלגול אליעזר עבד אברהם, כמו שכתב האריז"ל.
ובזה נבין את הפסוק: "ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו" – אף שהיתה "רוח" אחרת עמו, שהיא נשמת יהודה, לא סמך על זה, אלא עוד "וימלא אחרי" – מִלֵּא והשלים הענין והוסיף להתפלל אצל אברהם אבינו ע"ה, ולא הסתפק בנשמת יהודה אשר בקרבו. ולכן יזכה ש"והביאותיו שמה", כי התכוון לסור מהמרגלים. עד כאן מספר נחל קדומים של הרב חיד"א זצוק"ל, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
ואנו נלמד מזה, עד כמה צריך אדם להיות זהיר מחברת אנשים רעים! כלב בן יפונה הבין כמה חברה רעה משפיעה על האדם, ולא הסתפק במה שהכיר בעצמו שהוא צדיק, וגם לא בכך שנתעברה בו נשמת יהודה, אלא הלך לקברי אבות להתפלל על עצמו. לכן זכה יותר מכל שבטו להכנס לארץ ישראל. וכן צריכים גם אנו!
נדרש מאתנו לבחור חברים טובים, כאלה שנלמד מהם דברים טובים. כאלה שילכו איתנו לשיעורי תורה, כאלה שידרבנו אותנו לקיום מצוות. ואמר כבר דוד המלך ע"ה בתהלים (קיט, סג): "חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ, וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ". ובפרקי אבות למדנו: מצד אחד "הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע", ומצד שני "וקנה לך חבר". ורמזתי בזה בס"ד: איזה חבר תקנה לך? "וקנה לך" (211) בגימטריא ירא (211), כלומר תקנה לך חבר ירא שמים. ועוד מצאתי בס"ד, שזה נרמז גם בלשון הקודש, שכן המלה "חבר" בגימטריא מאתיים ועשר, ועם הכולל בגימטריא "ירא". לרמוז שהחבר של האדם צריך להיות מי שהוא ירא, ירא שמים. חברים שאינם יראי שמים, ורק מפתים אותנו לעשות שטויות, או אפילו עבירות – עלינו להתרחק מהם. לא תמיד נוכל לעמוד בפיתוי…
וגם אם לפעמים נקלעים לחברת אנשים לא מהוגנים (כמו שהיה ליהושע וכלב), עלינו להזהר לא להיות מושפעים מהם לרעה. ובנוסף לזהירות הנדרשת מאתנו, עלינו גם להתפלל לה' תמיד, שיציל אותנו מלהיות מושפעים לרעה מחברינו, מהסובבים אותנו.
ובפרט עלינו להשגיח ולפקח על ילדינו, עם מי הם מסתובבים ואיפה. לשוחח עמהם מידי פעם, ולנסות להבין מה מעשיהם, ובהתאם לכך להזהיר את הילדים לבחור להם חברים מתאימים. גם ילד טוב מבית טוב, יכול להגרר לחברים לא טובים, ומשם להדרדרות, חס ושלום. וכמובן שעלינו להתפלל (וכמה שיותר) על ילדינו שלא יתחברו לחברים לא טובים. זו אחריות שלנו!!!
ובעזרת ה' נזכה, שעל ידי השתדלותנו והזהירות שלנו מצד אחד, ותפילותינו מצד שני, נזכה אנו וזרענו לעבוד את ה' מתוך שמחה וכל טוב, ולעבור את ימי שנותינו בעולם הזה בהצלחה מרובה בעבודת ה', ולא להיות מושפעים לרעה, אלא אדרבא משפיעים לטובה על ילדינו, משפחתנו, חברינו, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.
הרב מאיר מושיאשוילי הי"ו מאשדו
