פרשת עקב
"וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל”… (דברים ח' פסוק י"ח)
אחת ממצוות הזכירה התמידיות היא : לזכור את חסדי ה' הנותן לנו כוח בכל עת , שנאמר: “וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל".
אומר על כך האור החיים הקדוש: “וזכרת וגו' פרוש שצריך לתת לבו על טובתו כי מה' היתה לו ודבר זה יעירהו תמיד להכיר בוראו והשגחתו עליו, ותחילת תחבולות היצר היא להשכיחו דבר זה ודרך זה יכנס לאבדו כו' הא למדת שזכירה זו גדר גדול לעבודת ה', ומחסרונה ידיחנו השטן ממדרגה למדרגה למטה ממנה" עכ"ל.
פסוק זה מגיע לאחר אזהרת התורה "פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת, ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה, ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך" וכו' ."ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" ועל כך אומרת לנו התורה: "וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל".
נעיין בתרגום אונקלוס : “ותימר בליבך חילי ותקוף ידי קנו לי ית נכסיא האילין(כוחי וחוזק ידי קנו לי את כל הנכסים הללו , בעצם כל העושר הזה בא מכוחי "בזיעת אפי" בעשר אצבעות שלי השגתי הכל, אני חכם וחזק ומוצלח…), ועל כך אומרת לו התורה וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח. ומתרגם על כך אונקלוס: ותדכר ית ה' אלקך ארי הוא יהב לך עצה למקני נכסין”.ותזכור את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך עצה לקנות נכסים.
העצה, החכמה והמחשבה כיצד לעשות ומה לקנות ואיך וכמה-שגרמו לך להצלחה ולעשירות, עצה זו לא באה מחכמתך אלא מהקב"ה שנתן לך עצה זו על דרך הכתוב:"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום".
כדי להמחיש זאת נביא סיפור:
מסופר על יהודי כפרי עשיר שהיה בזמן הבעש"ט הקדוש, ליהודי זה היתה בת יחידה שחלתה במחלה קשה מאד עד שהגיעה למצב של שיתוק ל"ע. אביה שהיה עשיר לא חסך בכסף ולקח אותה לטובי הרופאים שימצאו מזור למחלתה, ניסו הרופאים אך לא הצליחו לרפאותה ואמרו לו שאין מה לעשות היא תשאר משותקת בכל גופה כל חייה…
מכריו שראו את המצב ניסו לשכנעו ללכת לבעש"ט הקדוש שנודע כפועל ישועות, אך העשיר לא הסכים, תלמידי חכמים הוא לא אהב, “רק כסף רוצים כל הרבנים האלה" כך תמיד ענה לכולם, “ממני הם לא יראו כסף הרבנים הרמאים הללו"… אך עם הזמן כשראה את בתו דועכת מיום ליום שוכבת במיטה ולא יכולה לזוז, נכנע קצת לבו והסכים ללכת לבעש"ט הקדוש. לקח הכפרי עגלה מפוארת ושם את בתו בעגלה , לקח עמו צרור קטן מלא מטבעות זהב בסכום מכובד מאד ונסע בחוסר חשק לרב…
כשהגיע העשיר לבית הבעש"ט הקדוש השאיר את בתו בעגלה מתחת לבית ונכנס עם צרור הכסף לבעש"ט, היה זה יום קיץ וחלון חדרו של הבעש"ט היה פתוח ומתחת לחלון היתה העגלה עם הבת המשותקת. כשנכנס העשיר לחדר הרבי ובידו צרור הכסף, פנה לרבי בעזות ואמר : "אמרו לי שהנך יכול לרפא חולים, הנה הבאתי לך צרור כסף, קחהו לך ורפא את בתי המשותקת, היא שוכבת בחוץ בתוך העגלה".
כששמע הרבי את דברי העשיר נטל את צרור הכסף וזרק אותו מהחלון ואמר: לך לך לשלום אתה ובתך, אינני צריך את כספך… צרור הכסף נפל ליד העגלה ונקרע מעוצם המכה והכסף התפזר, העשיר לא ידע את נפשו- מימיו כנראה לא ראה אדם שזורק כך סכום גדול של כסף, כעס ויצא מהחדר ורטן :כל הרבנים האלו רק כסף הם רוצים ואלו שלא רוצים כסף יותר גרועים… והלך בחזרה לעגלה, כשהגיע לעגלה ראה את מטבעות הכסף מפוזרים וראה זה פלא: בתו המשותקת קמה והתחילה לאסוף את הכסף… פנה העשיר לבתו ואמר לה: בואי נאסוף את הכסף ונלך מפה מהר, הוא עוד יכול לומר שהוא ריפא אותך…
סיפור זה נשמע קצת הזוי אך הוא אמיתי לגמרי, לעיתים מתוקף השאיפה שלנו לכסף וזהב אנו מתנהגים כאותו העשיר שהתעסק בלאסוף את הכסף ולא להבין מה קרה באמת … ושוכחים מי הוא הנותן לנו כח אם זה ע"י בריאות הגוף ואם זה ע"י עצה טובה לעשות את העסקה הנכונה בזמן הנכון, ואם זה ע"י חכמה שנתן לנו יכולת ללמוד ולהבין ולרכוש מקצוע נחשב. הכל הוא מהקב"ה "כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל"!
וזהו אחד מיסודות האמונה "בכל דרכיך דעהו". וכדברי האור החיים הקדוש שזכירה זו גדר גדול לעבודת ה', ויהי רצון שבזכות זה נגיע לימות המשיח שעליהם אומר הכתוב: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" במהרה בימינו אמן!
לע"נ אחי חכם שבתי אלאשוילי ע"ה בן אברהם ורות
לאה לובה בת חכם יהושע ושרה ע"ה אדזיאשוילי
הרב מיכאל בראל (אלאשוילי) כולל עולי גרוזיה- לוד.
