פרשת בחוקותי
בפרשתנו התורה מבטיחה "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ". מפרש רש"י: "שמא תאמרו, הרי מאכל והרי משתה, אם אין שלום אין כלום! תלמוד לומר אחר כל זאת 'ונתתי שלום בארץ'. מכאן שהשלום שקול כנגד הכול. וכן הוא אומר: 'עושה שלום ובורא את הכול'". בדברים האלה טמונה משמעות פנימית הנוגעת לחיי האדם בכל זמן ומקום. מאכל ומשתה בחיים הרוחניים הם לימוד תורה וקיום מצוות. על כך נאמר בשיר השירים (ה,א): "אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים" – יהודי זקוק ל'אכילה' ול'שתייה'.
המזון עובר אל איברי העיכול, ומשם הוא מזין את הגוף; ואילו המים מתפשטים מיד לכל חלקי הגוף ומובילים עמם חומרים חיוניים. זה גם ההבדל בין לימוד התורה, שנמשלה לאכילה, ככתוב בתהילים "ותורתך בתוך מעָי", לבין קיום המצוות, שנמשל לשתייה. יהודי יכול ללמוד תורה, אך הלימוד יישאר במוחו, כשם שהמזון מרוכז בבטנו. תפקיד המצוות להוריד את הלימוד למעשה בפועל, וכפי שרש"י מפרש בפרשתנו על "ואת מצוותי תשמרו" – "הווּ עמלים בתורה, על-מנת לשמור ולקיים".
ועדיין, גם כשיהודי עוסק בלימוד התורה ובקיום המצוות, הוא יכול להיות מוטרד מבעיה קשה. זה נרמז בדברי רש"י: "הרי מאכל והרי משתה, אם אין שלום אין כלום". יהודי טוען, מה התועלת בתורה ובמצוות אם "אין שלום" בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מה הטעם לכל עבודתו בשעה שהוא חושש בכל רגע מהיצר הרע, ועליו לעמוד כל הזמן על המשמר שלא ליפול ברשתו. גם יהודי שמוגדר 'בינוני' של ספר התניא, "שלא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם", וכאשר עולה במוחו הרהור רע "דוחהו בשתי ידיים מיד שנזכר שהוא הרהור רע" – עדיין חש תסכול על שאחרי שנים של יגיעה רוחנית לא נפטר מן היצר!
דבר זה אינו תלוי בעבודת האדם, אלא זו מתנה מלמעלה. לכן נאמר על זה "ונתתי שלום בארץ" – אני הוא הנותן. וכלשון ספר התניא: "יערה עליו רוח ממרום ויזכה לבחינת רוח משורש איזה צדיק". אבל ודאי שהאדם לא יקבל זאת כל עוד יוסיף להיכנע ליצר. נדרשת ממנו יגיעה ועבודה רוחנית קשה, ומלחמה מתמדת עם הרע, מתוך נחישות שלא למעוד וליפול אפילו פעם אחת. כמו-כן כדי שיהיה 'שלום', היינו להגיע למדרגת צדיק שכבר סיים את המלחמה עם הנפש הבהמית, יש להקדים 'מאכל' ו'משתה'. ללמוד תורה ולקיים מצוות, ואחר-כך לא להסתפק בהישגים האלה אלא להצטער על היעדר ה'שלום' – עד שזוכים לכך מלמעלה. וכאשר אדם זוכה למדרגת 'שלום', היא משפיעה גם על העבר, כשם שתשובה הופכת את זדונות העבר לזכויות. הכוח הזה ניתן לכל אחד ואחד. כל יהודי יכול להתחדש ולהיות מציאות חדשה לגמרי, וה' יהיה בעזרו. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
