פרשת ויחי
״ועשית עמדי חסד ואמת, אל נא תקברני במצרים״
מפרש רש״י, חסד של אמת, החסד עם המת, הינו חסד של אמת, דהרי אינו מצפה לגמול.
ולכאורה כ׳ בגמ׳ ״דקבר יקברוניה, דספד יספדוניה…״ פירוש מי שהולך ללוויות של האחד, ידאגו בני המשפחה של המנוח לבוא אף אליו, וכן ההיפך, מי שהולך לשמחות של האחד, ילכו לשמחות שלו. וא״כ יוצא דאינו חסד של אמת. אלא צ״ל, דההדגשה ברש״י זהו המצפה. אף אדם לא הולך ללוויה ואומר, מתי יגיע תורי, שיבואו אלי. וד״ל.
ומסופר על ר׳ אליהו לופיאן זצ״ל, שהיה מסתובב בבוקר בין חדרי התלמידים בישיבה כדי להעירם לתפילה והיה אומר דזהו כדי להתחיל את היום בחסד. והרי זה בדיוק חסד של אמת לפי רש״י דאינו מצפה לגמול.
הגר״א מצטט את כל הגדולים שכ׳ עליהם כך(חנוך… אברהם… נוח…) זו מעלה גדולה להיות ״שיוויתי ה׳ לנגדי תמיד״. ואיך מגיעים אליה.
הגיע פעם יהודי מי״ם לחזו״א, והחזו״א פתאום נעצר באמצע שיחתו עמו, ושאל אותו, אתה מכיר את התופעה של האנשים שומרי תומ״צ שפתאום שבאמצע החיים מתדרדרים ברוחניות, א״ל כן. שאל החזו״א, מדוע נראה לך שזה קורה. א״ל החזו״א, האדם הזה כלל וכלל לא היה דבוק לבורא עולם בשום שלב מחייו, ולכן ירא איבד הכל.
ישנו פס׳ נוסף שממנו נבין יותר טוב ״ההתהלכות לפני האלוקים״: ״ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי״. אומר התרגום על המילים ״בחרבי ובקשתי״ בצלותי ובבעותי. (בתפילות ובבקשות) אומר ה״משך חכמה״ ע״כ, מה ההבדל בין חרב ובין קשת, בין תפלה לבקשה.
ישנם 2 חלקים בתפילה, ישנה התפלה הקבועה וישנה הבקשה האישית של המתפלל, כמ״ש ״כי אל שומע תפילות ותחנונים אתה״. מה ההבדל בין תפילה לבקשה. תפילה היא נוסח קבוע שתקנו אנשי כנה״ג, ויש בה עולמות וסודות גדולים, בבקשה אני חייב כוונה, כי זהו נוסח שלי.
וזהו ההבדל שבין חרב לקשת, חרב חותך מיד, וקשת ללא חרב לא שווה כלום, והחרב ביחד עם הקשת מצליח ללכת רחוק יותר, וזהו הפי׳ ״בצלותי ובבעותי״. שחושבים שלדבר עם הקב״ה זה שייך דוקא להתבודדות ביערות וכו', ודאי דאין זה נכון, דהרי להתבונן ולהתחבר לקב״ה לא חייבים יערות, אלא ניתן בכל צעד ושעל לחשוב על רבש״ע. כשאדם הולך לעסקיו, שיתפלל לקב״ה שיצליח דרכו, כשאדם הולך לשיעור תורה, שיתפלל שלא יהיו לו מפריעים, וכן להיפך, כשאדם יוצא לקניות שיתפלל שהכל יגמר בשלום, ושלא יהיו לו מניעים מיותרים להפרעה בלימוד תורה.
מהו הקשר עם בורא עולם, בכל דבר קטן ביותר. כיצד מזהים אבא ובן, כאשר הבן בכל דבר קטן מטריד את אביו, ולא רק בדברים הגדולים, אבא, תעזור לי לקשור את שרוכי הנעל וכו׳ וכי, זהו הקשר שצריך להיות עם רבש״ע, ״שיוויתי ה׳ לנגדי תמיד״.
פעם היה אדמו״ר א׳ שראו אותו החסידים מתנועע בדביקות בתפילת ש״ע ומתפלל ״רשב״ע, שהמשרתת לא תעזוב… וחוזר מס׳ פעמים ע״כ״. החסידים נבהלו, אמרו לעצמם, איזו גזירה מרחפת על עם ישראל, ״המשכות״ אולי זה כינוי לרה״ק וכו׳.
כשהרבי סיים את התפילה, ניגשו אליו החסידים ושאלו אותו לפשר הדבר, ענה להם הרבי, שהמשרתת שלהם בבית הודיעה שהיא עוזבת, ואשתו חולה ויהיה קשה לה בלעדיה, וע״ז הוא מתפלל, התפלאו החסידים, ע״ז הרבי מתפלל בתפילת ש״ע, א״ל הרבי, כן זו עבודת התפילה!
על כל דבר קטן לבקש ועל כל דבר קטן להודות!
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד
לע"נ יצחק בן אברהם ושמחה
