Archive
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ פרשת מקץ נקראת תמיד בימי חנוכה, וכתב השלטי גיבורים על המרדכי במסכת שבת דף עט. רמז לדבר, תיבת "שנתים" ראשי תיבות שמאל נר תדליק ימין מזוזה. ובא לרמוז
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם" שנתיים רמז לחנוכה שמאל נר תדליק ימין מזוזה. 'אשרי הגבר אשר שם בה' מבטחו' (תהילים מ) זה יוסף, ולא פנה אל רהבים
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בא'
פרשת בא אחד הניסים הגדולים שהתרחשו ערב יציאת מצרים הוא: "למכה מצרים בבכוריהם" (תהילים קלו,י). בכורי מצרים שמעו על מכת בכורות המתקרבת, ופתחו במלחמה עם אבותיהם ועם השלטון, בדרישה לשחרר
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וארא'
פרשת וארא מה הייתה מטרת עשר המכות שניחתו על המצרים? מפרשי התורה מסבירים שהמכות נועדו לגרום לפרעה להכיר בה' ולציית לו, לאחר שמיאן לשמוע בקולו. כמו-כן המכות היו גם מילוי
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמות'
פרשת שמות משה רבנו נולד בשלמות הרוחנית הגדולה ביותר. אביו, עמרם, היה גדול הדור (סוטה יב,א), ואימו, יוכבד, הייתה בתו של לוי, ומייד כשנולד "נתמלא הבית כולו אורה" (סוטה שם),
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויחי'
פרשת ויחי בפרשתנו התורה מספרת כי יעקב אבינו השתחווה לפני בנו יוסף (בראשית מז,לא): "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה". רש"י מסביר מדוע השתחווה יעקב לבנו: "תעלא בעידניה סגיד לי" [=השועל,
הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויחי'
פרשת ויחי בפרשתנו מביאה התורה את מה שהתחולל כאשר יוסף הצדיק שומע כי אביו כבר חולה וימיו ספורים והוא מביא את שני בניו מנשה ואפרים אל יעקב אביו כדי שיברכם,
הרב יצחק אדרת בדברי תורה לפרשת 'וישב'
פרשת וישב "כל אחד והתפקיד שלו": מעשה שהיה בין תלמיד ישיבת סלבודקא לבין ראש הישיבה הלא הוא הסבא מסלבודקא. וכך היה המעשה, חודש אלול היה כבר בעיצומו, הימים הנוראים בשער
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויגש'
פרשת ויגש בעניין פועלו של יוסף מצאנו ניגודים מן הקצה אל הקצה. הללו מרומזים בברכת משה ליוסף: "וּלְיוֹסֵף אָמַר, מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת" (דברים לג,יג)
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ חנוכה ופורים הם ימים טובים שתיקנו חז"ל, אך יש ביניהם הבדל בולט בתהליך ייסוד החג: פורים נקבע מייד אחרי המלחמה, שהייתה בי"ג באדר, וכבר למחרת, "בְּאַרְבָּעָה-עָשָׂר בּוֹ", נחו,
