פרשת בא
בתיאור יציאת מצרים התורה אומרת: "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות יג,יד). המשמעות הפשוטה היא שהקב"ה גאל את בני ישראל בכוח, בלי להתחשב בהתנגדותם של פרעה ועבדיו. עולה כאן השאלה, מה מיוחד בכך שהקב"ה הוציא את בני ישראל ממצרים על אף התנגדותם של פרעה ועבדיו? התשובה נרמזת בכמה פסוקים המגלים כי היד החזקה כוּונה לא רק כלפי המצרים, אלא גם כלפי בני ישראל. התורה בפרשתנו (יא,א) כותבת: "גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה", ועוד קודם לכן (בפרשת שמות ו,א) נאמר: "כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ".
מכאן למדנו שהקב"ה נאלץ כביכול להפעיל כוח על בני ישראל עצמם, כדי שיסכימו לצאת ממצרים. המציאות העגומה הייתה שהיו יהודים שהזדהו עם עולם המושגים של מצרים, עד שדימו כי טוב להם להישאר עבדים במצרים. הקב"ה נתן ליהודי כוח עצום – יכולת הבחירה החופשית. וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ה), שזו משמעות הכתוב "הן האדם היה כאחד ממנו" – הקב"ה כביכול השווה את היהודי אליו בתכונה הזאת של הבחירה החופשית. כשם שלא ייתכן לייחס לקב"ה אילוץ כלשהו, אלא הכול נעשה בבחירתו החופשית, כך היהודי ניחן ביכולת לבחור את דרכו בעצמו, והקב"ה אינו רוצה כביכול להכריח את האדם לפעול בניגוד לבחירתו החופשית.
הקב"ה מעמיד לפני היהודי את הבחירה: "ראה נתתי לפניך… את החיים ואת הטוב" (דברים ל, טו), ומול זה הדרך ההפוכה, והוא מפציר בו: "ובחרת בחיים". אבל אין הוא מכריח אותו לבחור את הבחירה הנכונה. הוא מבקש ממנו, מעניק לו כוחות, מכוון אותו – "הבא ליטהר מסייעים אותו" (שבת קד,א), אך אינו כופה עליו – "רשות לכל אדם נתונה", כדברי הרמב"ם. ואילו כאן, הקב"ה גאל גם את מי שבחרו שלא להיגאל. לשם מה התורה מספרת לנו זאת? יש כאן הוראה, שבסופו של דבר הקב"ה לא יניח ליהודים להיות ככל הגויים. אם לא יבחרו ברצונם להתנהג כיהודים, הרי "ביד חזקה… אמלוך עליכם" (יחזקאל כ,לג). הגויים עצמם יגרשו את היהודים מלהיות כמותם, וידחפו אותם להיות כפי שיהודים צריכים להיות.
ואולם התנהלות זו מצד הקב"ה, של נטילת הבחירה ו"ביד חזקה יגרשם מארצו", היא זמנית בלבד, ואחר-כך מחזירים ליהודי את הבחירה. וכפי שראינו ביציאת מצרים, שאחרי שפרעה גירשם מארצו, חזרו בני ישראל וצעקו: "ניתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר יד,ד). מכיוון שכך אין יהודי יכול לסמוך על הנס, שהקב"ה ייטול ממנו את יכולת הבחירה ויכריח אותו לעשות את הדברים הנכונים, אלא הוא צריך לבוא לידי הכרה שזו הדרך הנכונה בעבורו – לחיות כפי שיהודי צריך לחיות ולמלא את רצונו של הקב"ה. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
