הרב אברהם דניאלוב בדברי תורה לפרשת 'תולדות'

הרב אברהם דניאלוב בדברי תורה לפרשת 'תולדות'

פרשת 'תולדות'
"ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק"

ידוע ששרה היתה אצל אבימלך וכל העם ריננו שח"ו מאבימלך נתעברה ולכן היה צריך הכתוב לחזור ולומר 'אברהם הוליד את יצחק'. אפשר להסביר מדוע היה צריך הקב"ה לסבב הענין כך שיאמרו ויחשבו שח"ו מאבימלך נתעברה ואפשר לומר שמכיון ששרה נולדה על מזל שלא תוכל להוליד, היה צריך הקב"ה לתת לאברהם לחשוד בשרה. וכמו בענין סוטה, כאשר האיש מקנא לאשתו אם חלילה חטאה היא מתה ואם לא חטאה אז יולדת. ולכן עשה הקב"ה כל הענין עם אבימלך כדי שע"י שיחשדו והיא כמובן לא חטאה אז מתהפך המזל והיא יולדת.

בפרק כ"ה פסוק כ"ב כתוב: "ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר א"כ למה זה אנכי ותלך לדרוש את ה'" רש"י במקום מסביר שכאשר היתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת וכשהיתה עוברת על פתחי ע"ז עשו מפרכס לצאת ורבקה עדין לא יודעה כי יש לה תאומים בבטנה, ולכן אמרה א"כ למה זה אנכי והלכה לדרוש את ה', ואז אמרו לה כי שני גויים בבטנה ושני לאומים ממעיה יפרדו ונרגעה.

צריך להבין, מדוע בהתחלה אמרה למה זה אנכי, ז"א שלא טוב לה, הרי הוא יכול להיות גם צדיק וגם רשע יחד, ואז אמרו לה שאחד צדיק והשני רשע גמור היא נרגעה, והלא יש לה ילד אחד שהוא רשע גמור ומדוע נרגעה, אלא צריך לומר, שעדיף שיהיה ילד רשע גמור או צדיק גמור אך שלא יהיה הפכפך, מפני שכאשר הילד הוא הפכפך אין אפשרות לתקן אותו וזה יותר גרוע מרשע גמור. אין אפשרות שביום ישב וילמד תורה ובלילה ילך למקומות בילוי ומקומות שעוברים בהם איסורי תורה. וצריך האדם להיות עקבי וללכת בדרך התורה והיראה, כנאמר 'יעקב איש תם יושב אהלים' שכל כולו תמימות לעסק התורה והיראה.

בפרק כ"ז פסוק ד' כתוב: 'ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות' יצחק היה בס"ה בן 123 ואומר בטרם אמות וצריך להבין מדוע, אלא שידוע שכל אדם צריך לדאוג חמש שנים טרם מות הוריו, שמא חלילה גם הוא ימות והרי אימו שרה מתה בת 127 ולכן אמר בטרם אמות.

רואים אנו כי יצחק רוצה לברך את עשו ולא את יעקב, ובהמשך כאשר רואה יצחק שיעקב הצליח לרמות את עשו כתוב בפסוק ל"ג: 'ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד', וכו' 'ואברכהו גם ברוך יהיה', וצריך להבין, אם יצחק נחרד, מדוע גם ברוך יהיה? ואם גם ברוך יהיה, מה היתה החרדה?, ואפשר לישב זאת בשני דרכים:

א. כאשר יצחק שואל את עשו מי זה אשר ברכתיו, אומר עשו ליצחק 'הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים', שמעתי מפי הרב עובדיה יוסף שליט"א: במילה זה הצביע על הקדרה (סוד) ואמר שזה הסוד עיקב אותי פעמים את בכורתי לקח ועתה לקח את ברכתי, יצחק שואל מה אמרת שיעקב לקח את הבכורה ואז עשו מספר לאביו על נזיד העדשים, אומר יצחק א"כ הברכה מגיעה ליעקב כי הוא הבכור.

וראיתי בספר פרפראות לתורה שאומר שיצחק רצה לברך את עשו מפני שציד בפיו, ז"א שמי שאינו מבין בהבלי העולם הזה כמו יעקב אבינו, שהיה תמים ואינו מבין בענייני השקרים והבלי העולם, אינו צריך את הברכות בעולם הזה, אך כאשר בא עשו ואמר ליצחק שהנה יעקב לקח ממנו במרמה גם את הברכה וגם את הבכורה, אומר יצחק טעיתי כשחשבתי שיעקב תמים ואני רואה כעת שיעקב חכם ומבין גם בענייני העולם הזה יותר טוב ממך, ולכן 'גם ברוך יהיה'.

וכך נזכה גם אנו לברכת אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ אמן ושנזכה לביאת גואל צדק אמן במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.
הרב אברהם דניאלוב

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*