פרשת האזינו
אמונת חכמים ללא פשרות
נמצאים אנו אחרי החגים והימים הנוראים בוודאי כל אחד קיבל על עצמו החלטות חשובות למשך השנה הבאה שתבוא עלינו לטובה. אם נתבונן עם ישראל צועד בגאווה ועוז ומניף את דגל התורה בידו ומי בראש החנית – אלו התלמידי חכמים מאן מלאכי רבנן, ועל ידי התבטלות אבסולוטית לתלמידי חכמים מביא אותנו להכרה בקב"ה ובמשה עבדו. והנה לפנינו דוגמא קלאסית, ידוע שפנחס הוא אליהו ואליהו הנביא על ידי קנאותו נרדף ע"י אחאב ואיזבל עד שנשבע בשם ה' ששלוש שנים לא יהיה טל ומטר על הארץ והמלך אחאב קראו עוכר ישראל, ובצר לו למלך ביקש להיפגש עם אליהו הנביא ואמרו הבא נערוך סימפוזיון ונראה דברי מי אמת. באותו מעמד אליהו הנביא אומר לעם עד מתי תפסחו על שני הסעיפים אם ה' הוא האלוקים לכו אחריו עם הבעל הוא האלוהים לכו אחריו, ואין פשרות בעבודת ה', אין מושג של דתי וגם חילוני, כמו שאותם שרוצים לבוא לבית הכנסת ולאחר הצהרים רוצים לנסוע ברכב לים. האומנם, האדם מטבעו אוהב פשרות אבל אין זו דרכה של התורה.
להמחיש לנו את הדבר על פי מעשה, בנוברדוק היה שיכור ידוע שדיברו על ליבו להפסיק את השתיה, אמר להם איני יכול, הגיעו עמו לפשרה שיבטיח להם שאם הוא שותה אל ישתה לבד אלא אם עוד אחד וכך לצמצם את הכמות השתיה. והנה הגיע זמן וליבו תאב לשתייה חיכה לחברו ואין. התחיל לעשות הקלות והתקרב לבקבוק, הוריד את הבקבוק מהמדף הכין שתי כוסות ורק מזג, יושב ומחכה והנה פתאום למזלו נפל זבוב לאחד הכוסות ובאותו רגע התחיל לשתות לחיים לחיים הרי הבטיח שלא ישתה לבד, אבל לא אמר שישתה רק עם בן אדם בשבילו גם זבוב היה חברותא, זה מראה לנו שאדם שמחפש פשרות עד כמה השכל יכול להיות עקום והעיקר להשיג את המטרה שלו, כשתדבר איתו הוא בטוח שהוא בסדר ולא מבין מה יש לו לתקן.
שאלו פעם רב גדול איך בן אדם יכול ליישם לשמוע לדברי חכמים אפילו אם יאמר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל, איך צריך להאמין לו, אם יגיד לי על המזרח שהוא מערב וכי אני אקבל את זאת? אמר לו הרב שהכוונה היא דווקא נאמרה שהימין היא שמאל כשאדם עומד מול בן אדם תמיד ימין שלו זה שמאל של חברו וכן ההפך. הבעיה שלך היא בהתבוננות שאם היית עומד באותו צד של הרב ימין של שניכם היה אותו ימין אבל אתה שעומד מעבר השני אתה מבין שאתה עומד בצד הלא נכון, ולכן נראה לך שימין שהוא שמאל. אדם שחושב לעצמו מחשבות ואינו שומע לרב ממילא יוצא שמחשבותיו ההפך מהרב ועל כן צריך לעצור ולעמוד בצד הנכון. וזה מה שלימד אותנו אליהו שהוא פנחס, איך קורא שאנשים גדולים נופלים ברוחניות כאשר הם מתחילים לפסוע לפי הבנתם ולא מקיימים את מאמר הכתוב (דברים יז-יא) על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ועשית ככל אשר יורוך, ואמונת חכמים דורשים בפרט מבני התורה, שהתורה מסורה בידם לדעת שהוא אמור לבטל את השכל שלו לדברי התורה, כמו שנאמר: 'בטל רצונך מפני רצונו' הסתכל אחורה בדורות הקודמים מי הצליח אלו שדורותיו הלכו בדרך התורה, אלו שעזבו את השקפתם הפרטית והלכו בדרך התורה כמו שאמרו חז"ל: 'אדם ובהמה תושיע ה", אלו בני אדם שערומים מדעת ומשמים עצמם כבהמה לפני הקב"ה, שאם התורה אומרת ומצווה, נעשה ונשמע, וזה הסוד שמלאכי השרת משתמשים בו ועל זה נאמר מי גילה לבני רז זה, שהמלאכים משתמשים בו, בלי חשבונות ובלי חוכמות אמונה אבסולוטית כל אחד יתחזק ויעשה את המאמצים והקב"ה מתחשב בכל הקשיים, טוב אחד בצער ממאה שלא בצער ועל זה נאמר אנו עמלים ומקבלים שכר, גם על העמל עצמו אפילו שלא רואים את התוצאה.
בברכת שנה טובה ומבורכת לכל עם ישראל
לע"נ גבריאל רחמים בן מנשה ואסתר בטוניאשוילי
חכם שלום טטרואשוילי
