פרשת וארא
לאחר שהקב"ה מצווה את משה ואהרון ללכת אל פרעה, עוצרת התורה באמצע הסיפור ומתחילה לכתוב את הייחוס המשפחתי שלהם – שבהם בחר הקב"ה להוציא את בני ישראל ממצרים.
על האדם לדעת שייחוסו המשפחתי צריך להביאו לידי ענווה ושפלות, ואף הוא דבר המחייב – שאם אבותיו וזקניו היו צדיקים, תמימים ועובדי השם כך גם עליו להשתדל ללכת בדרכיהם.
כותב הגרש"י זווין זצ"ל בספרו 'סיפורי חסידים': במסיבה אחת שהייתה אצל הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א שהשתתפו בה הרבה רבנים וחסידים ובעלי בתים, סיפר הצדיק רבי נפתלי מגדולת אבותיו הקדושים שהיו מצוקי תבל וגאוני ארץ, ואמר: "מיוחס כמוני מכל הצדדים, בין מצד האבות ובין מצד האמהות – אין בעולם, ואם יש מי שהוא מיוחס כזה הריני חפץ מאוד להכירו", וענה אחד מן המסובים, בעל בית וחסיד ממדינת זיבינבירגן ואמר: "רבי, אני הנני מיוחס יותר". מיד קרא לו הצדיק ושאלו לסדר ייחוסו, השיב החסיד ואמר: "רבינו, יחוסי הוא שאני היחיד במשפחתי שמניח תפילין". צחק הרבי ואמר: "היהודי מזיבינבירגן צודק מאוד". והיתה בדוחה דעתו של הצדיק באותה מסיבה והוסיף ואמר: אני אסביר לכם רבותיי מהו החילוק שבין איש מיוחס לאיש פשוט, צדיק פלוני למשל הוא תלמיד חכם גדול עובד את השם באהבה ויראה וקם בחצות לילה לקונן על חשכת הגלות, ואחרי כן הוא הולך לטבול במקווה טהרה ועוסק בתורה בנגלה ובנסתר, עד שיאיר היום, ואז מתחיל להיות קול דודי דופק לתפילה בהתלהבות, ובוער כלפיד אש בהכנה רבה של אמירת תהילים ולימוד משניות ונתינת צדקה ואחר כך הוא עומד להתפלל בציבור בדביקות ובנעימות ובחרדת קודש, וכך הוא עושה עד חצות היום, ואז הולך הוא לטעום מעט, וקודם שנוטל את ידיו הוא מתאנח בשיברון גדול ואומר: הנני הולך לגמול חסד עם גופי, אוי לי מה עשיתי לנפשי ונשמתי ובמה נחשבות תורתי ותפילתי, ושוב הוא נמלך בדעתו ומתנחם: לבנו של איש פשוט כמו שהיה אבי, גם זה מספיק ואזי הוא מרוצה, ברם אני כשמזדמן לפעמים שהנני קם בחצות ולומד לפעמים גמרא ופוסקים ואולי גם קבלה, ולפרקים גם קצת פרקי תהילים ואחרי כן אני הולך לבית הכנסת להתפלל, וכשהנני הולך אחר כך לטעום משהו ומתבונן במעשיי שלא התחלתי עדיין לעשות שום דבר רצוי ב'ייחוד והיראה לחי עולמים' וכאשר אני משים אל ליבי עוד זיכרון אבי הקדוש ושאר אבותיי הקדושים למעלה בקודש ומהרהר 'מתי יגיעו מעשי למעשיהם' אזי אני בא עוד יותר ויותר לשפלות שהנני רואה ביותר את שפלות מצבי ומכיר ביותר מיעוט ערכי – זאת היא פעולת הייחוס וזו סגולתו.
יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה האמיתית והשלימה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
