פרשת נשא
"ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה"
התורה מצווה אותנו לתת מעשר ועניין זה מראה על אמונה בהקב"ה שאדם מחסיר מממונו ויודע ומאמין שהקב"ה יתן לו יותר, אבל הברכה והניסיון האמיתי זה כאשר אדם מביא עשרים אחוז שזה 'כל' המעשר כמו שאומר הנביא 'הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די' (מלאכי ג-י) והכוונה בכל המעשר זה עשרים אחוז לא עשרה אחוזים, מותר לבחון את הקב"ה רק אם מביאים את העשרים אחוז ולא בעשרה אחוזים, אך גם במעשר יש סגולה לעשירות וברכה בממון כמו שאמרו חז"ל (תענית ט) 'עשר בשביל שתתעשר', כי הרי בדרך כלל קשה לאדם לתת מכספו לעני כסף שהוא עבד עליו קשה ואם מתגבר על עצמו הרי זו גדולה ואמונה חזקה בהשם יתברך, וצריך להאמין שכל מה שיש לנו זה מהשם יתברך, אז מה שאנו נותנים זה לא שלנו אלא 'כי ממך הכל ומידך נתנו לך', ולכן מי שנותן מראה שהוא מאמין שה' לא רק שלא יחסיר לו אלא בזכות הנתינה הוא יזכה לשפע וברכה יותר גדולים.
והוא שאמר שלמה המלך (משלי יא-כד) 'יש מפזר ונוסף עוד', וכן אמרו חז"ל 'מלח ממון חסר' הרוצה למלוח (לשמור) ממונו יחסר ממונו בשביל הצדקה.
'ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן.. ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם ויאמר ה' אל משה קח מאיתם' בא הפסוק ללמדנו שמשה רבנו לא רצה לקבל מהנשיאים את הצדקה שלהם עד שה' ציווה אותו קח מאיתם, ומדוע משה לא קיבל מהם את הקורבן? ישנם כמה דעות דעה אחת שמשה נצטווה לעשות את המשכן אבל לא ציווה אותו השם לקחת מהנשיאים את קורבנם ולכן מה שה' לא ציווה אותו הוא לא רצה לעשות, ולכן ה' ציווה אותו אחר כך – קח מאיתם. בנוסף, משה רבנו פחד אולי השכינה עברה ממנו אל הנשיאים שהרי ה' אמר לו לקחת מאיתם, אבל הדיוק הוא 'מאיתם' שזה שהם הביאו לא השם אמר להם אלא זה היה רצונם ולא סימן שה' נתן להם את רוח הקודש במקומו.
וכן מצינו אצל נח שהוא גם כן הקריב קרבן "ויבן נח מזבח לה'" ויבן – מלשון התבוננות שאמר נח לעצמו מדוע ה' אמר לי לקחת הרבה בהמות טהורות? אלא בשביל שאני יקריב מהם קרבן, אבל כל זה בא מנח בעצמו מכח ההתבוננות שלו, כמו"כ מובא בפרקי דרבי אליעזר וז"ל: "וישב נח ודרש בליבו ואמר הקב"ה הצילנו ממי המבול והוציאני מהמסגר הזה ואיני חייב להקריב לפניו קרבן ועולות? מה עשה נח, לקח מן הבהמה הטהורה ובנה את המזבח הראשון שהקריבו עליו קין והבל והקריב ארבעה עולות, שנאמר: "ויבן נח מזבח לה'", ועלה ריח ניחוח לפני הקב"ה וערב עליו שנאמר: "וירח ה' את ריח הניחוח" מה עשה הקב"ה? פשט יד ימינו ונשבע לנח שלא להעביר מי מבול על הארץ". (רבה אמונתך).
שבת שלום
ר' יוסף מודזגברישווילי הי"ו מלוד
