פרשת 'נח'
"הנפש העדינה"
התורה היא ספר האדריכלים של העולם: "אסתכל קודשא בריך הוא באורייתא וברא עלמא" (הקב"ה הסתכל בתורה וברא לפיה את העולם). היא מתחילה בספר בראשית ומבריאת העולם. כשאדם קונה חליפה מצאנו כמה סוגי בני אדם. האחד יסתכל בחיצוניותו ואיך הם לבושים עליו, האיש החושב והמעמיק יסתכל עמוק יותר בפנימיות האדם ורק לאחר מכן יעריך את החליפה החיצונית כפי ערך הפנימיות של האדם, כדי שלא יהיה בגדר "חליפה מהלכת". כך האיש הפשוט חושב כי התורה היא ספר סיפורים, אך המעמיק והחושב מבין את האמת, וכפי שמציין זאת הזוהר הקדוש, "…אלו שיודעים יותר אינם מסתכלים בלבוש אלא בגוף שהוא תחת הלבוש ההוא. החכמים, אינם מסתכלים אלא בנשמה [שבתורה], שהוא עיקר הכל, תורה ממש…" . – כי התורה היא נצחית, והמסרים שבה נצחיים הם.
בפרשת השבוע התורה מרחיבה בעניין המבול, כאשר העולם הושחת מוסרית במימדים שבורא עולם החליט להרוס את העולם ולהתחיל את העולם מחדש: "קץ כל בשר בא לפניי, כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ" (בראשית ו, יג') . והשאלה הנשאלת מהו המסר האקטואלי עבורנו, בדורנו אנו? מהו ה"תיבת נח" של דורנו?
הגאון הצדיק, המשגיח, הרב שלמה וולבה זצ"ל המחיש זאת, עד כמה העולם מתקדם טכנולוגית, סוגי מכשירי חשמל מכל הגוונים והסוגים, מכוניות פאר, טלפונים, פקסים, אינטרנט… "כיפת ברזל", "חץ" ומה לא… – טכנולוגיה בתפארתה! ומאידך, רואים אנו כיצד הדורות יורדים מבחינת רוחנית, ו"בניין האדם" וצמיחתו הרוחנית מונחת בקרן זווית. איפה הם זקנינו שחיו בעוני ובצניעות, עבדו בעבודות מפרכות, אך שמרו על הערכים הנעלים ועל ה"צמיחה האישית" והגיעו לפסגות רוחניות גבוהות. אז מה השתנה בדורנו? שהפכנו את היוצרות, כאשר התקדמנו ב"בניית העולם", ומאידך ירדנו פלאים "בבניין האדם ואישיותו"?
הרב יעקב גלינסקי זצ"ל (בספרו "והגדת") מביא את דברי הרבי מקוצק זצ"ל, המבאר את דברי חז"ל (קידושין ל ע"ב) "אם פגע בך מנוול זה (היצה"ר) מושכהו לבית המדרש", ותמה: מה פירוש "מנוול זה"? וכי בבית המדרש אין יצר הרע? שם לא חולמים ולא מתבטלים ולא מתחרים ומקנאים?
והשיב: נכון שגם בבית המדרש יש יצר הרע, אך הוא מעודן יותר. כשמורי ורבי הגה"צ רבי גדליה אייזמן זצ"ל שאל באחת השיחות (בשנת 1982), מהי ההגדרה להבדל בין בחור ישיבה של דורנו לבחור שלא מהישיבה? השיב:"עדינות נפש של הבן תורה"! – כי התורה הקדושה מעדנת את נפש האדם, מרככת ומלטשת את המידות שיש באדם, בצורת ההתנהגות, בדיבור, ובדרך ארץ.
זו התשובה לשאלתנו. בתי מדרשות, וישיבות הקדושות והכוללים, הן הן תיבות הנח של דורנו, מול ה"מבול" ההורס של הרחוב הקלוקל. כי לבתי המדרש שתי מטרות מוצהרות. האחת להצלת הנער מהרחוב ההורס כל חלקה טובה, והשנייה המטרה הנשגבה של "בית יוצר לתלמידי חכמים", בעלי מידות וירא שמים. כי גם מי שלא ניחן בכישרונות גדולים, יכול הוא להשיג הישגים רוחניים נעלים בישיבה הקדושה ולצאת בהם עם מטען רוחני ממשי, למלחמה נגד רוחות זרות הנושבות במהלך החיים.
התורה מתחילה בספר בראשית, הנקראת בספרים הקדושים "ספר הישר" – המיישר את האדם ומידותיו, ספר שכולו הדרכה ודוגמא לנו בני האבות הקדושים, כיצד לנהוג, ליישם ולשאוף ל"מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי אברהם יצחק ויעקב". וכלשון הגאון מווילנא זצ"ל, "כי התורה נתנה לצרף (כמו צורף זהב וכסף) בהן את הבריות". כי להבדיל ממקצוע המהנדס שהוא לא נהיה משולש בגלל מקצועו, וכך לא חשמלאי ולא שמאי ומודד מוסמך… התורה איננה עוד לימוד ומקצוע, כי אם "דרך חיים". הלומד ואינו מיישם את דרך התורה כאילו לא למד. וכפי המסופר אצל הגאון רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, שהגיע אליו תלמיד לקבל סמיכה לרבנות, באומרו כי סיים את כל השס' עם שולחן ערוך ונושאי כליו, והוא ראוי לקבל סמיכה לרבנות. ענה לו הגאון: השאלה היא מה השס לימד אותך!… ואם נשארת כפי שהינך אינך ראוי להיקרא רב בישראל!
עולם התורה מחנכת ומדריכה לחיי פנימיות ולחיים אמיתיים ונצחיים, של האדם עם עצמו ומול ה"עלמא דשיקרא" (עולם השקר), המעמיק בה והמיישמה כהלכה, יראה ברכה בזה ובבא לחיים טובים ומאושרים!
הרב יצחק גגולאשוילי הי"ו מרחובות
