פרשת בראשית
חטא אדם הראשון והשלכותיו:
מתחילים אנו כעת את התורה הקדושה מחדש, וידועים דברי חז"ל כי אין בית מדרש בלא חידוש. אשר על כן ננסה במאמר הבא להבין קצת את חטא אדם הראשון והשלכותיו עד לימינו אנו.
הרמב"ם (מורה נבוכים חלק א' פרק ב') הביא שהקשה לו אדם מלומד קושיא מופלאה: הנה נראה כי הכוונה ביצירת האדם מתחילה היא שיהיה כמו הבהמות ללא שכל ותבונה, ובלא יכולת להבחין בין טוב לרע. ממילא איך ניתן להבין, שלאחר החטא נפקחו עיניהם של אדם וחוה ולפתע ניתנה בהם יכולת ההבדלה בין טוב לרע. הרי לפי זה יוצא שבמקום להיענש על מה שחטאו, הם יצאו נשכרים ומורווחים מהעניין. כמובן שהדברים טעונים בירור מעמיק.
אלא אומר הרמב"ם ששאלה זו מקורה בשטחיות ההבנה של השואל, אך לאחר התבוננות מעמיקה נראה כי התמונה היא אחרת לגמרי. וכך הם פני הדברים – ראשית השכל שנתן הקב"ה לאדם היה קיים ופועל מתחילת ברייתו, הואיל וזוהי שלמותו הסופית של האדם. שכן בלא השכל אין שום הבדל בינו לבין הבהמה. ועל זה נאמר "כי בצלם אלוהים ברא את האדם".
ההוכחה הפשוטה לכך היא, שהקב"ה ציווה את אדם הראשון להימנע מאכילת פירותיו של עץ הדעת, ולצוות שייך רק מי שהוא בר הבנה. אלא שהכלים שעמדו לרשותו של אדם הראשון, איתם היה בוחן ומנתח את הבריאה סביבו היו "אמת ושקר", הואיל וכל מהותו הייתה שכלית. דרך מבט זה על העולם אין מקום למשחקים, שכן אמת יש רק אחת וכל מה שאינו אמת הוא שקר. ממילא הוא לא ראה שום חיסרון באברי הגוף השונים על שלל פעולותיהם, שכן כמו שאין להתבייש ביד או ברגל, כך אין מקום להתבייש באיברי ההולדה, שכן הם כלי לעשות את רצון ה' במקום והזמן המתאימים לכך.
אולם לאחר שחטא והלך אחר תאוותיו הדמיוניות ותענוגות הגוף, עונשו היה שנלקחה ממנו ההשגה השכלית, ויחד עמה נגוזה יכולת ההבחנה במושגים של אמת ושקר, ומכאן ואילך הוא היה מודד את העולם דרך כלים של טוב ורע, שזהו דבר התלוי בדעת בני אדם. לדוגמא לקניבל אין שום מצפון באכילת בני אדם, הוא אפילו עושה זאת בלב שלם, הואיל וזוהי סעודתו. אך לכבוש שטחים בעיניים קניבליות זהו פשע בל יכופר, שכן איזה היתר יש לך לנשל אנשים מאדמה אותה עיבדו ובה גידלו תוצרת במשך שנים.
אך לעומתו יטען בן העולם המערבי, כי לאכול אדם זו ברבריות שאין כדוגמתה, ואילו לכבוש אדמות במבט אסטרטגי אין לך עוצמה גדולה מזו. וכיון שמכאן ואילך השתנה מבטו של האדם על העולם, הרי שיש מקום להבין שצריך להצניע איברים מסוימים בגוף. הואיל ויכולת השפיטה שלו ירדה רמה כתוצאה מהחטא, וכעת הכול נתון למבחן ההגדרות של טוב ורע. כעת דברים שבתחילה היו אמת (אגב זה לא השתנה חרף החטא), נמצאים כעת תחת הקטגוריה של רע כפי המקובל. ולכן הם כיסו את מערומיהם מה שלא היה קודם החטא.
נמצינו למדים, כי החטא גרם להם הפסד בו הם ירדו ממעלה שכלית שהיא דרגה גבוהה, למעלה פחותה ממנה בהרבה, ואין כל מקום לקושיא.
הרב מיכאל מירון הי"ו מלוד
