פרשת קרח
'ויקח קרח'
במדרש (במדבר רבה יח-ג) אמרו חכמים חכם גדול היה קורח ומטועני הארון. שאלה עצומה נשאלת אם ראוי היה לכזו גדולה מדוע אכן לא הגיע אליה, ולהיכן הלכה השפעת קדושה זו?
מעשה באדם שהיתה דרכו לעשות כל מיני תכסיסים המושכים עיני בני אדם והיו בני אדם מתאספים סביבו ומתבוננים בהערכה בכל מעשי ידיו. אמרו עליו באמת מזלו של אותו אדם היה שיזכה לגדולה ומלכות ויהיו רבים מביטים בו בהערצה ומטים אזנם לשמוע מעלותיו, אלא שברוב טיפשותו ניצל את כוחותיו הגדולים לדברי שטות שאין בהם ממש. כל השפעה יורדת לעולם כשהיא כוללת טוב ורע יחד, ועל האדם מוטל להשכיל לנצל את ההשפעה לטובה ולא להיפך חלילה.
ראיה לדבר כתב בפענח רזא מגדולי הראשונים. למדים מגחזי משרת אלישע אשר נשלח ביד אלישע להניח את המטה על הנער המת כדי להחיותו (מלכים ב-ד כט-לא) ויאמר לגחזי חגור מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער, ותאמר אם הנער חי ה' וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה, וגחזי עבר לפניהם וישם את מהשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער. הסיבה לכך היא שבדרכו אל הנער פגש באריה מת והניח עליו את המטה והעמידו לתחיה, וכיון שכבר נשתמש בכוח הברכה שוב לא היה יכול המטה להועיל להחיות את הנער. כמה יש להשגיח על ההשפעה הטובה לא תלך לדבר שאין בו ממש.
ואמר בעל החידושי הרי"ם שלולי נחלק קורח על משה רבנו היה מתמנה להיות לוי גדול כדוגמת כהן גדול, אבל כיון שהשתמש בכוחותיו כדי לחלוק על משה רבנו גרמו לו מעשיו שנאבד לגמרי עד שנבלע הוא וכל אשר לו באדמה. מכך יש ללמוד על כוח הברכה והשפע היורד משמים לכוון מעשינו לתורה ומצות ושם יראה ברכה והארה.
על חומרת המחלוקת יש לנו ללמוד מדברי השל"ה הקדוש (שער האותיות אות בית) המבאר את עניין המחלוקת שהיא כמו נהר שיש לו סכר המונע ממנו לעלות על גדותיו ונוצר בו סדק קטן שממנו מתחילים המים לטפטף טיפין טיפין ואם האדם לא יסתום את הסדק בעודו צר וקטן הרי שבתוך זמן קצר יתרחב הסדק ויתפרצו כל המים. כך היא המחלוקת תחילה המריבה קלה אולם במהרה היא מתרחבת ונפגע כבודם של כל המעורבים, ולכן זה נקרא ריב בלשון זכר ולאחר מכן זה נקרא מריבה שנולדים מריב אחד עוד ועוד מריבות (ואפילו שוכחים את הסיבה הראשונית שהתחיל הריב)
ומבאר השל"ה שהדבר רמוז במילה מחלוקת: צורת אות מ' היא סגורה לגמרי רק למטה פתוח קצת לומר כי מחלוקת מתחילה ממשוה קטן אמנם אם לא סוגרים הרי היא נפתחת עד שנהיה כאות ח' שצורתה פתוחה למטה לגמרי, ל' רגל למעלה וזה ממשיך והולך עד שהמחלוקת בוערת לשמי מרום, ק' יורדת גם למטה עד לשאול תחתית, ת' ומגיע למצב שזה עומד על שתי רגלים ונהיית מחלוקת יציבה ומסוכנת. עד כמה על האדם להיות זהיר בדיבוריו שלפעמים חוסר שימת לב במילה אחת עלול לגרום למחלוקת שתהרוס עולמות ותחריבם.
סיפר הרב בידרמן, מעשה ביהודי שהיה לקוי מעט בדעתו, ובהגיעו לגיל השידוכים שידכו לו כלה שהתאימה לרמתו, וברוך ה' הזיווג עלה יפה והם חיו בשלום ובשלווה, ובהמשך אף נולד להם שני ילדים בעלי דעה שלמה, התחנכו בתלמוד תורה ועשו חיל בלימודים. באחד הימים הוצרך חותנו (חמיו) של אותו אדם לשלוח עבורו חבילה מסויימת אלא שהנסיעה למקומו הייתה קשה על חמיו, מה עשה? ירד לתחת האוטובוס וחיפש אחר אדם שנוסע לשם וכשמצא שאלו אם הוא מכיר את האברך פלוני הגר בשכונתכם? האיש חשב קצת ואמר אתה מתכוון לאותו פלוני המשוגע הזה? כשהחותן הבין שכוונתו לחתן שלו אישר כן שזה האיש שאליו החבילה צריכה להגיע והיהודי הסכים להיות שליח למסור לו את החבילה. משפט זה ששמע חתנו גרם לו בושה גדולה, ומתוך כך החל להרהר שוב ושוב האם חתנו אכן ראוי לבתו, שהרי חתנו משוגע וביתו אינה ראויה לו. כך לאט לאט חלחלה בו ההבנה שאכן חתנו 'משוגע' ואין ראוי לבתו להיות אשה של אדם כזה. שיתף בכך את אשתו ושנהם הסכימו שבתם אינה ראויה לבעל כזה והם החלו להסית את בתם נגד בעלה ולומר לה שוב ושוב שתעזוב את בעלה המשוגע. וכך תוך זמן קצר פרצה אש המריבה בין הבעל ולאשה, ולא ארכו הימים והבעל נתן לאשתו גט פיטורין. ומה עלה בגורל הבנים. יצאו לתרבות רעה ה' ישמור ויציל.
נתבונן במעשה הנורא שאירע כאן: עומד לו אדם בתחת אוטובוס ושואל לתומו מי האיש אותו משוגע? וזה גרם לחורבן הבית, האיש והאשה שחיו בשלום ובשלווה עם ילדים טובים הוכרחו להתגרש זה מזו ושתי נשמות ירדו לאבדון. ועד היום הזה האיש מהתחנה לא יודע מה עוללה מילה אחת שלו! והכל עומד 'לזכותו'.. ואיזהו חכם? הרואה את הנולד.
יזכנו ה' לשמור פינו ולשוננו לחשוב טוב לעשות טוב ולדבר טוב תמיד על כולם.
שבת שלום ומבורך
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
