אם נבדוק בהיסטוריה של עמנו, בלי ספק נבחין באישיות הגדולה שעם בואה לעולם הזה נפתח דף חשוב ובלתי נשכח בקורות יהדות גרוזיה, בדרכם הארוכה רצופת הקשיים והסבל שעברו על העדה הזאת. הרי האיש המדובר הוא מייסד התנועה הציונית בגרוזיה. רבי דוד בן מנחם שנולד בצחינוואלי בשנת תרמ"ג [1883], למשפחת מנחם באאזוב .
מקטנותו טעם הרב דוד באזוב את חכמת התורה ויחד עם זאת התוודע לאידיולוגיה הציונית. וזה נבע מכך שתחילת ידיעותיו בתורה רכש מאחד האנשים הדגולים ביותר, מהרב אברהם חוולס. מגיל בר המצווה שלו ואילך הוא למד בישיבה ברוסיה ובמדינות בלטיות ושם בד בבד עם העמקת ידיעותיו בתורה העמיק את ידיעותיו באידיולוגיה הציונית.
בשנת תרס"ג [1903] רבי דוד חזר לגרוזיה והתחיל לכהן כרב הקהילה באוני. הוא היה הראשון שהקים שם בשנת תרס"ד [1904]תלמוד תורה. למרות שהמוסד הפסיק את פעילותו מהר למדי, הוא חידש אותה בשנת תר"ע [1910]. החל מאותה תקופה התרחבה פעילותו של הרב דוד באזוב כמנהיגה של התנועה הציונית בגרוזיה.
בשנת תרע"ז [1917] רבי דוד הוזמן לאחאלציחה למלא את תפקיד הרב. תקופת פעילותו זו חלה בד בבד עם המהומות והפלישה מתורכיה לאזור. בעת צרה זו הוא פעל רבות למען יהודי אחאלציחה בפרט ולמען היהודים בכלל והציל אותם מתלאות וסכנות רבות. רבי דוד חזר מאחאלציחה תחילה לקהילת אוני ואחרי כן עבר לגור בטביליסי, ושם התמסר כולו לענייני התנועה ולפעילות הציונית שבה עסק בתנאי המחתרת תחת השלטון הקיים. הוא היה אחד מפעילי העיתון של התנועה הציונית חמה אבראליסה (קול של יהודי) שיצא לאור בכותאיסי בשנת תרע"ח[1918], וגם עבד בעיתון מכאביאלי שיצא בטביליסי בשנת תרפ"ד[1924].
בשנת תרפ"ה [1925] רבי דוד ופעיל הציבור נתן אליאשווילי עשו הכל כדי לאפשר את עלייתם לארץ של שבע עשרה משפחות יהודיות. שהתכוונו להתיישב בפתח תקווה. רבי דוד חזר לגרוזיה ותוך תקופה קצרה נתקל ברדיפות והשגחה של גופי השלטון. הדיכויים בין השנים תרצ"ז – תרצ"ח [1937-1938] יצרו קשיים וגרמו סבל למשפחת באזוב כולה. תחילה נעצר בנו, הסופר והמחזאי המפורסם , הרצל באזוב. הוא הואשם בהיותו אויב העם, ולא שב ממאסרו חי. לאחר מכן, עצרו את רבי דוד ובנו הקטן מאיר, הוא נידון לעונש מוותבירייה, אך בזכות המאמצים של בתו פאני ומאבקה העיקש גזר הדין שלו הומתק לעשר שנות גלות בסיביר. הוא חזר מסיביר בשנת תש"ז [1947], כמה חודשים לפני קום מדינת ישראל. כך כבה עוד לפיד אחד של ההיסטוריה הקשה של עמנו
