הרב גבריאל בן יעקב נולד בשנת [1859] תרי"ט בצחינוואלי למשפחתם של יעקב ומרים אליאשווילי.
היתה זו תקופה קשה ואכזרית האנשים היו חלוקים, פזורים מיואשים, חסרי אונים ומדוכדכים. אך למרות כל זה הדרך
לישועה היתה ברורה – עבודת ה' והתפילה.
זוהי הדרך בה בחר חכם גבריאל, עוד בילדותו בדרכו אותה האירה האמונה ואהבת האל.
חכם גבריאל רכש את ידיעותיו ביסודות התורה ואת השכלתו הבסיסית מהוריו, רצונו וכשרונו הניבו פרי במהרה ובגיל צעיר מאוד ח' גבריאל התחיל למלא את תפקיד החזן בצחינוואלי, כעבור שנים מספר הוא עבר לגור עם משפחתו בטביליסי, שם התחיל לשרת את קהילת אנשי צחינוואלי.
חכם גבריאל חינך גם את בניו על עקרונות האמונה והרוח עליהם התחנך הוא עצמו, ואין פלא שבשנת [1925] תרפ"ה, בין אנשי קבוצת השואפים לעלייה לארץ נמצאו גם בנו חכם רפאל ובתו חוה אליאשווילי – ציצואשווילי יחד עם המשפחות.
לאחר עלייתם ארצה לא זכה חכם גבריאל לראות שוב את בניו שכן קבוצתם עלתה ארצה בשנת [1967] תשכ"ז, כאשר סגרו את הגבולות בשנית ואסרו את יציאתם של יהודי גרוזיה. כל המאמצים של רבי גבריאל ואחרים לעשות עלייה עלו בתוהו, שכן השלטונות לא התירו עוד את עלייתו של איש.
בנוסף לעבודתו בתפקידו ח' גבריאל קיבל על עצמו את הנהגת הקהילה, אך בראש מעייניו הייתה הפנמת והבנת משאו אותו נשא בענווה ומתוך אהבתו את בריותיו של ה'.
מי יכול היה להעריך את חייו ולכאוב את פטירתו של חכם גבריאל כפי שעשתה זו קהילתו, יום פטירתו היה ליום של צער ואבל עבור קהילתו האהובה.
זו הייתה שנת [1938] תרפ"ח, ויהדות גרוזיה כולה הביעה את צערה העמוק על פטירת הרב האהוב.
חשוב לציין כי בראש ועדת הקבורה עמד רבי דוד באזוב, ר' באזוב בחר אישית שנים עשר בחורים איתנים לליוויו של הרב המכובד בדרכו האחרונה והטמנתו בבית העלמין באורתצלה.
