פרשת 'שלח לך'
בפרשת השבוע אנו מוצאים את המצב הטרגי ביותר בו מצאו אנשי דור המדבר דור הדעה, שלא מזמן היו עבדי האתמול, וכבר באו והתעלו לפסגת הר סיני בקבלת התורה, ונצטוו להעלות את הנרות אל מול פני המנורה, ולבנות את משכן ה', ולפתע זה באה פרשת מרגלים ומקצצת את כנפי ההתרוממות הגוף והנפש עד שגדלה רעתם מאד, יותר מחטא העגל, שעל כל החטאים נמחל להם, ורק על שהוציאו דיבה על הארץ לא נמחל להם ונענשו שנאמר: "במדבר הזה יתמו".
וכל הגורם לזה הוא אינו אלא תוצאת קלקול הדיבור, ש"החיים והמוות ביד הלשון".
וכמו שמסופר במדרש רבה [לג-א]: שבאחד הימים קרא רבן שמעון בן גמליאל לעבדו טבי ואמר לו לך נא אל השוק וקנה לי מאכל טוב,הלך טבי אל הקצב וקנה לשון של בהמה, ושוב פעם אמר לעבדו לך וקנה לי מאכל גרוע, ושוב הביא לו את הלשון, אמר לו מדוע הבאת לי בשני הפעמים את הלשון? אמר לו ממנו בא הטוב, וממנו בא הרע. וכאשר הלשון טובה אין טובה יותר ממנה וכאשר רעה היא אין דבר גרוע ממנה, והסבר הדבר: אם הלשון מדברת דברי תורה תפילות ושאר מילים טובות אז טובה היא מאד, אך כאשר הלשון מדברת מילים רעות לשון הרע רכילות וקללות. רעה היא מאד. וכל זה עלה למרגלים על שלא שמרו את לשונם וריגלו אותה להרע ולא להיטיב.
וכתב רש"י: "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה בצרעת על עסקי דיבה שדיברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר".
ולכאורה קשה איזה מוסר יכלו המרגלים ליקח ממרים,והלא מרים דיברה במשה רבינו.ואילו המרגלים לא דיברו אלא בארץ כנען שאינה אלא אדמה, שהרי רש"י בסוף פרשת יתרו עה"פ "אשר לא תגלה ערוותך עליו" אומר: והלא דברים ק"ו ומה עצים ואבנים אמרה תורה שלא יבזו אותם ק"ו אדם שנברא בצלם יוצרו על אחת כמה וכמה, וכיצד איפה ניתן ללמוד ק"ו על עצים ואבנים, ממעשה מרים הנביאה?
אולם ידוע שהתורה העידה על משה רבינו "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה",שהיה נחשב בעיני עצמו כעצים ואבנים ולא היה העילבון איכפת לו כלל ולפיכך נאמר שם: "וישמע ה'" ה' שמע ואילו משה עצמו לא הטה אוזן ולא נתן דעתו על כך. ומאדם כגון זה היו צריכים לקחת מוסר שאסור לדבר אפילו על עצים ואבנים.
ועל כך אומר רש"י: "שלח לך" לדעתך אני איני מצוה אותך אם תרצה שלח, ולפי דעתך שֶאַיִן ואפס אתה בעיניך יכול אתה לשלוח, כי יתכן שיקחו מוסר שלא להוציא דיבה על הארץ. אולם, לפי גדולתך האמיתית אכן אין ללמוד ממך שאסור לדבר אפי' על עצים ואבנים ולא היית צריך לשלוח את המרגלים.
ומובא במדרש רבה [טז-ג] עה"פ "שלח לך אנשים": "ר' אחא הגדול פתח.. יבש חציר נבל ציץ ודבר אלוקינו יקום לעולם" . אמר לו הקב"ה למשה: אעפ"י שהתניתי עם האבות ליתן להם את הארץ ומתו, איני חוזר בי אלא "ודבר אלוקינו יקום לעולם".עיי"ש
ושמעתי פירוש יפה ורמז נאה עפ"ז מפי הרב חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל בדרוש בהפטרת "נחמו" שהשבוע זה חל יום פטירתו [כג סיון ביום חמישי] ת.נ.צ.ב.ה. וימליץ טוב לעמו אמן.
מובא בגמ' [יומא ט:]: "ראשונים שנתגלה עוונם נתגלה קצם, אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קצם". והנה "חציר" לשון "לא יחרץ", "ציץ" גמט' 190"קץ", שהקב"ה חישב את הקץ בגלות מצרים שלא היה בהם דלטוריא [לה"ר] שהמדבר לה"ר מתגלגל בכלב, ורמזו לזה בסמיכות פרשת מטות מסעי "ויקרא לה'" ר"ת "לשון הרע" "נובח בשמו" וסמוך לו "אלה מסעי בנ"י". וזהו יבש חציר נבל ציץ. ונגאלו לאחר 210 שנים [כמנין רדו'] אולם הבית השני נחרב בגלל עוון שנאת חינם,שנא':"כי בחינם נמכרתם ולא בכסף תגאלו".אל תיקרי ב"חינם" אלא בשביל "שנאת חינם","ולא בכסף תגאלו" אלא ע"י תשובה ומעשים טובים.
וע"ז אמרו חז"ל [סנהדרין צח.]: "אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא" והכוונה בזה כשלא ימצא בנו החולי של "שנאת חינם" כאשר הדג הגדול בולע את הקטן.
ויקרא בנו כוונת ברכת ישראל סבא "וידגו לרוב בקרב הארץ" ויתוקן חטא זה של המרגלים ע"י אהבת ישראל וארץ ישראל ואזי ייטיב אחריתנו מראשיתנו ולא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב, ובימינו תיושע יהודה וישראל ישכון לבטח אמן.
הרב יעקב בותראשוילי הי"ו מלוד
