פרשת "שופטים"
סמיכות הפרשה כתב מרן [בשו"ע אור"ח סי' תקרט] שחייבים ב"ד לעמיד שופטים ושוטרים בשבתות וברגלים שיהיו משוטטים ומחפשים בגנות ופרדסים שלא יתקבצו אנשים ונשים יחד לאכל ולשתות שמא יבאו לידי עבירה.וכן כל איש ואיש חייב להוכיח לבני ביתו ולהגיח עליהם שמא יבאו לדי עבריה.וזה שאמר הכתוב "את תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו".אנשים לבד ונשים לבד.ולכן נסמך פרשת שופטים לפרשת ראה "שלוש פעמים בשנה בחג המצות וכו'" וכן פרשת פנחס לפרשת מטות.ולכן מנהג ישראל להתענות ימים ב' וה' לאחר פסח וסוכות לפי שהורגלו לשמחה ומשתה .וכמו שאמר איוב "אולי חטאו בני".ועוד היות והוזכר בפרשה הקודמת עניין הצדקה עם הגר היתום והאלמנה סמך לזה עניין שופטים,כדי שלא יהיה מן הגזילה וצריך לעשות צדקה ומשפט.ולכן הוקדם פרשת משפטים לפרשת תרומה כמש'כ "אני ה' שונא גזל בעולה".ונא' שמרו משפט ועשו צדקה וכן בדוד נאמר "עושה משפט וצדקה לכל עמו ",אם משפט אין צדקה ואם צדקה אין משפט.אלא משפט לזה שהחזיר לו ממונו,וצדקה לזה שיצא חייב בדינו והוא עני ואין לו מה לשלם.היה דוד המלך משלם בעבורו מכיסו.וזהו שאמר "עשיתי משפט וצדק בל תניחנו לעושקי" משפט לזה וצדק לזה.וכדי שלא תאמר שאין זה מעלה טובה כי פעמים יבא לזה מכשול ששני רשעים עשיר ועני יעשו קנוניה ביניהם.ויבאו אצל דוד על הרבה ממון והוא ישלם מכיסו ואחר כן יחלקו בניהם .וזהו ר"ת לעשקי" להיות עושים שניהם קנוניה יחד".ולכן התפלל "בל תניחני לעושקי". "וערוב עבדך לטוב בל יעשקוני זדים" שאהיה ערב בעד איש טוב אנשים ישרים ולא רמאים.
ואמרו חז"ל במסכת פאה כל מי שאינו לא חיגר ולא סומא ולא פסח ועושה עצמו באחד מהם אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהן שנא' צדק צדק תרדוף.
מסופר כי בנו של הרב הקדוש מאפטא הוצרך לנסוע ובא להרב הקדוש מקוזניץ לשאול בעצמו ובתווך הדברים שאמר לו.כשהוא נוסע בדרך ומזדמן לו לפעמים עניים הולכים ברגליהם ומבקשים שייקחם עמו על העגלה כיצד הוא עושה.והשיב הרב החסיד בודאי שמזדמן כמה פעמים כך ותמיד אני לוקח אותם עמי ומוליכם למחוז חפצם.והוסיף המגיד ושאל אותו שפעמים מזדמן עני חיגר הולך על משענתו ומבקש שיקחהו על העגלה ואיך הוא נוהג אז?.והשיב שאיש כזה צריך אתה לקחתו כי טורח גדול לו ללכת ברגליו על משענתו,ואמר המגיד ולי נראה ההיפך איש בריא סומך על רגליו לילך וכך הוא ממשיך ברגליו עד שיזדמן לו עגלה בדרך,אבל איש חיגר איך ירהיב בנפשו לצאת כך ולילך ברגליו ולסמוך על הנס.אלא ודאי שאינו חיגר כלל ורק עושה עצמו לחיגר ומי יודע מה תרמיתו.והנה כשנסע החסיד בדרכו פגע בחיגר אחד שהתחנן שיעלו אותו לעגלה,לא שמע לקול זעקתו והמשיך ועד שראו החיגר רודף אחריהם וזרק עליהם המשענת שפגע בעגלה וכך ניצלו מאיש מרמה ועוולה זה.ויה"ר שהשי"ת יצילנו וישיב שופטנו כבראשונה ויועצינו כבתחילה בביאת משיח צדקנו שעליו נא' ונחה עליו רוח ה' ,רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'.והריחו ביראת ה' "ולא למראה עניו ישפוט ולא משמע אוזניו יוכיח ונזכה במהרה לביאת המשיח" .אמן ואמן
הרב יעקב בוטראשוילי הי"ו מלוד
