Posts From זיזובי משה
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וישלח'
פרשת וישלח אחד מהיסודות העיקריים בשיטת הבעש"ט היא אהבת ישראל. הבעש"ט אומר: לפעמים יורדת נשמה למטה בעולם הזה כדי להיות פה במשך שבעים או שמונים שנה בכדי לעשות פעם אחת
ר' דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'חיי שרה'
פרשת חיי שרה אֲשֶׁ֛ר עוֹד־בִּקְשָׁ֥ה נַפְשִׁ֖י וְלֹ֣א מָצָ֑אתִי אָדָ֞ם אֶחָ֤ד מֵאֶ֙לֶף֙ מָצָ֔אתִי וְאִשָּׁ֥ה בְכׇל־אֵ֖לֶּה לֹ֥א מָצָֽאתִי ( קהלת ז, כח) שלמה המלך שואל שאלה מאד קשה על מהות האדם, ומשום
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויצא'
פרשת ויצא כאשר השיג לבן את יעקב אחרי המרדף אחריו, הוא טען כלפיו: "וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ, לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי?". השימוש בתורה בכפל לשון לא
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'וירא'
פרשת וירא וירא אליו ה', באלוני ממרא (יח, א)- רש"י על פסוק זה כותב, שממרא היה זה שנתן לאברהם עצה על המילה. אלא שרש"י אינו מסביר, לאיזו עצה היה זקוק
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'חיי שרה'
פרשת חיי שרה בפרשת השבוע נאמר: "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען" ומסביר הזוהר ש'שרה' רומז לגוף ו'אברהם' לנשמה, וזה 'ותמת שרה' כשהגוף מת 'בקרית ארבע' המורכב מארבע
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'חיי שרה'
פרשת חיי שרה במשא ומתן שניהל אברהם עם בני חת על קניית מערת המכפלה הקדים ואמר: "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם, תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי". מפרש רש"י:
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וירא'
פרשת וירא בתחילת הפרשה מתוארת הכנסת האורחים של אברהם אבינו. למרות גילו המופלג והמילה שעבר אך לפני שלושה ימים ציפה לאורחים: "וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם", וכדברי רש"י: "לראות
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'לך לך'
פרשת לך לך מעשה בחכם אחד מקובל גדול, שמצאו לו עלילה בשקר מצד הממשלה, והמושל הניחו בבית האסורים. ולא הִנִּיחוֹ לישב עם האסורים ביחד, אלא הניחו בחדר אחד קטן, שיהיה
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'לך לך'
פרשת לך לך לך לך- הנהגת הבריאה ואנחנו: בפרשתנו מתארת לנו התורה, את מעמד ברית בין הבתרים. שם נגלה הקב"ה אל אברם במחזה כלשון התורה. לאחר שאברהם שואל את השאלה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'לך לך'
פרשת לך לך בציווי לאברהם אבינו אומר הקב"ה: "לֶךְ-לְךָ". מדוע לא הסתפק ב"לך" בלבד? מסביר רש"י: "לְךָ" הכוונה "להנאתך ולטובתך". ההנאה והטובה שיתקבלו מההליכה הן "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה
