פרשת וירא
וירא אליו ה', באלוני ממרא (יח, א)- רש"י על פסוק זה כותב, שממרא היה זה שנתן לאברהם עצה על המילה. אלא שרש"י אינו מסביר, לאיזו עצה היה זקוק אברהם בעניין המילה?
ב"עיקר שפתי חכמים" על רש"י, אות ג, מבואר שהעצה שנתן ממרא הייתה, שלא ינהג אברהם בברית מילה כדרך שנהג בכל המצוות: את כל המצוות נהג אברהם לקיים מעצמו, מבלי שנצטווה במפורש על ידי ה' כמבואר במשנה בסוף קידושין (דף פב) ובמסכת יומא (דף כח) שאברהם קיים המצוות מעצמו, ואילו ביחס למצוות ברית המילה יעץ ממרא לאברהם שימנע מכך, ולא יקיימנה עד שיצווהו ה' במפורש.
ומה באמת הטעם לחלק בין ברית מילה לבין שאר המצוות, ולא לקיימה לפני הציווי? מוסיף ה"עיקר שפתי חכמים" ומסביר, שהואיל ומצוות מילה, בניגוד לשאר המצוות, לא ניתן לקיים יותר מפעם אחת, אזי אם היה אברהם מקיים את המצווה לפני שנצטווה, לא היה יכול עוד לקיימה לאחר הציווי, וכך היה מפסיד את המעלה של קיום מצווה תחת ציווי (קיום מצווה בעקבות ציווי גדול יותר מקיום מצווה ללא ציווי, על פי כלל חז"ל הידוע במס' קידושין (דף לא) "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה".
על עצם השאלה מדוע לא מל אברהם אבינו לפני שנצטווה, כדרך שקיים מצוות אחרות, נאמרו גם תשובות אחרות מלבד התשובה הנ"ל של העיקר שפתי חכמים.בשו"ת שרידי אש, חלק ב (סימן נג) (ובמהדורות אחרות – סימן קמט), מסביר את הימנעותו של אברהם למול לפני שהצטווה, בדרך פשוטה: כל עניינה של עשיית המילה בבשר היא עדות על הברית שבין אברהם לבין הקב"ה, ולכן, כל עוד לא כרת הקב"ה ברית עם אברהם, אין כל טעם בעשיית המילה. ובלשונו: הרי מצוות מילה ניתנה בתור ברית שכרת עמו הקב"ה, כמו שכתוב 'והיתה בריתי בבשרכם', והיא אות קודש, ואיך אפשר היה לו לקיים מצוה זו קודם שנכרתה עמו ברית זאת?" [ומעין זה כותב הכתב סופר- "מצוות מילה, חותָם המלך יתברך שמו בו, חתם אהבתו לנו כי אנחנו עמו וצאן מרעיתו, ולא יאות שאברהם יקח גדולה לעצמו להראות שהוא עבד מלך עליון"].
וממשיך השרידי אש, שהוא הדין גם במצוות מצה ומצוות מרור, שכיוון שעניינן של מצוות אלה הוא להיות אות וזכר לעבדות מצרים ויציאת מצרים וכו', אין כל טעם לקיים אותן לפני יציאת מצרים. ולכן, על אף שנאמר בחז"ל שאברהם קיים את "כל התורה כולה", בוודאי שאין הכוונה למצוות מסוג זה. ובלשונו: "ולדעתי לא קיים אברהם אבינו מצוות מצה ומרור וכדומה, וקיים רק המצוות שלא ניתנו בתור אות וזכר למאורעות שאירעו אחרי כן. ובעל כרחך צ"ל, שהלשון "קיים א"א כל התורה כולה" אינו במשמע "כל" דווקא, שהרי א"א לומר, למשל, שקיים מצוות מחצית השקל או מחיית עמלק, וכדומה".
[אמנם, מדברי הבית הלוי בפרשת בוא, עולה שאברהם קיים גם מצה ומרור, כי למצוות אלה שורש פנימי שאינו תלוי ביציאת מצרים, יעוין שם].
ובהמשך שם בשו"ת שרידי אש מוסיף וז"ל: "ועוד נראה לי לומר, שלא יכול אברהם אבינו לקיים מצות מילה קודם שניתנה, שבאם היה מקיים אותה, לא היתה יכולה להיעשות אח"כ 'לאות ברית' בין הקב"ה ובינו, מכיון שכבר קיים אותה קודם שנכרת הברית, א"כ איננה עוד אות ברית. ועל ידי זה היה אברהם אבינו מבטל חס וחלילה רצונו של הקב"ה. [כוונת תוספת זו לומר, שלא זו בלבד שלא היה טעם בקיום המילה לפני הציווי, אלא היה בכך גם ניגוד לרצון ה', שהרי מטרת ה' הייתה שהמילה תהווה "אות לברית" בין אברהם לקב"ה, ואם היה עושה את המילה לפני הברית, כיצד תוכל המילה להיות "אות לברית"
שבת שלום ומבורך
הרב רפאל טטרוא הי"ו מירושלים
