פרשת נצבים וילך
חיזוק ועידוד לקראת הימים הבעל"ט:
עוד רגע קט והנה מגיעים אנו ליום הדין הגדול והנורא היום הנשגב "ראש השנה". יום בו מחד אנו סועדים את סעודות החג בשונה מיום הכיפורים, אך מאידך ביום זה נחרץ גורלו של כל אדם באשר הוא, לפי המידה בה התכונן לטוב או חלילה למוטב. כמו כן גורלן של מדינות, עמים, וכל הבריאה כולה נמצא על כף המאזניים, האם יתנהלו כרגיל או שמא תפקוד אותם איזושהי סופה או גל צונאמי שיהפכו אותה באחת לעיי חרבות. האם בני עם זה יהיו בשלום עם שכניהם ועם שאר העמים, או ששלוותם תופר ע"י מלחמות עקובות מדם. כל הבריאה מצפה להחלטה על פי הנתונים הבלעדיים הנמצאים בידי בורא עולם.
לאחר חטא אדם הראשון פנה הקב"ה לאדם ושאל אותו איכה, כמובן שהשאלה לא הייתה בנוגע למיקומו הפיזי שכן הכל גלוי וידוע לפניו. אלא הכוונה הייתה תראה להיכן הגעת. איך השלת מעליך במעשה קטן את הדרגות העצומות אליהם הגעת במתנת שמיים. ראה את הפער העצום בין קודם החטא לאחריו. הקטנת את קומתך הרוחנית לבלי היכר, והחשכת את העולמות כולם. ודומה כי שאלה זו מופנית גם כן אל כל אחד ואחת מאתנו, ומקבלת בימים אלו משנה תוקף.
הגיע הזמן לערוך מאזן רוחני שנתי. האם הטבנו דרכינו והתקדמנו ביחס לאשתקד או שמא ישנה נסיגה לאחור. הרי כל עסק שמדשדש במקום ולא מתפתח במשך שנה שלמה, יש לשקול את הצעדים לגביו ולעיתים אף לסוגרו. הרי עסק אמור להיות רווחי ולא להשאר סתם על המפה. ממילא בענייננו קיבלנו שנת חיים ויש לבחון היטב האם הועלנו או פגמנו.
לא לחינם נתנו לנו את ימי אלול ועשרת ימי תשובה עד להושענא רבה בו אומרים "הושע נא' " גימטריא של 51 ימי רחמים וסליחות. ימים בהם ישנה סייעתא דשמיא אדירה, שלא ניתן לשער ולתאר מה ניתן לחולל בזמן זה. אלא שכאן היצר הרע המלך הזקן והכסיל, נכנס לפעולה ולא מוכן לשלב ידיים. אם רואה האדם כי יש לו הפרעות ומניעות ברוחניות, יבין כי יש אחראי לכך שזהותו ברורה לכל.
מעלתם של ימים אלו נגזרת משהותו של המלך בשדה, ביטוי לנגישותו לכלל העם בעת זו, מה שבמשך ימות השנה לא מצוי ומקובל. מה שקורה שרבים המודעים לכך רוצים לעלות על הגל ולחולל שינוי אמיתי, אך לרוב זה נשאר בתיאוריה ולא יוצא לפועל. כי מרוב הרצון מנסים ללכת על כל הקופה, מה שגורם לאובדן שליטה גמור ולניפוץ אשליות טוטאלי.
לכן ננסה לעמוד כאן על כמה נקודות בס"ד שאיתם נוכל לצעוד וליצור סדר לעצמנו:
תפילה – בראש ובראשונה יש להתפלל על כך מעומק הלב. הפס' אומר "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". וכיון שיש נכונות פנימית ואמיתית לשינוי, ה' יסייע בעדנו להתקדם, כי זו זעקת אמת בענייני אמת.
להתנהל בחכמה – ישנו רצון שנובע מהתלהבות לבלוע את הכל וללכת על כל הקופה. אך זו טעות כי זה לא מציאותי. לכן חשוב לעבוד שלב שלב, וכמו שהר' שך זצ"ל היה אומר לתלמידיו לקבל קבלה כמו ברכת המזון מתוך הסידור. אך מי שבכל אופן מעוניין להתחיל עם נושא בו הוא נכשל רבות, אפשר לנתח אותו לנתחים, ולהתחיל עם שינוי של החלקים שיותר קל לעמוד בהם. ועם הזמן ולפי היכולת, אפשר להרחיב את הקבלה ולכבוש עוד שטחים, עד להכרעת המערכה כולה. אך שוב כבמלחמה לעבוד עם אסטרטגיה ברורה.
לשמוח בכל הישג – ככאלו שחיים בעולם שבו הסגידה לחיצוניות גדלה והולכת, קשה לשמוח בצעד קטן כי הוא לא ניכר כל כך. מה גם שאור הזרקורים לא מופנה אליו, כיון שמדובר בטיפוח אישי פנימי. אך כאן נצטט את המשפט המפורסם של האדם הראשון שדרך על הירח: "צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות". ובתרגום לרוחניות – כל התקדמות ולו הקטנה ביותר פירושה גילוי נוסף של כבוד ה' בבריאה ותועלת אדירה נגרמת מכך לעולם כולו. איזה נחת רוח עצומה נגרמת מכך לאבא שבשמיים. ובפרט בדורנו דור יתום בו נגמרו כל האידיאולוגיות למיניהם, והכל עובד על בסיס סחף התאוה ופורקן היצרים. זאת ועוד, כל מלחמה בנויה ממערכות רבות וכל אחת מקרבת אותנו לגאולת הנפש וליציאתה ממיצרי היצר. וכמו שאמר האר"י הקדוש לבחיר תלמידיו ר' חיים ויטאל שבדורנו בשונה מדורות קודמים, כל מעשה ולו הקטן ביותר נחשב לעצום בשמיים. העידוד הלז חשוב לכולנו כי חיינו בנויים על סיפוקים, וברגע שהאדם יודע למנף את הצלחותיו, הוא חש כי יש לו סיפוק וזה מעצים את הרצון לחיות ולהתמודד הלאה. וכמו שאמר פעם אדם חכם "מי שיש לו למה הוא ידע להתמודד עם כל איך".
לייחד זמן להתבוננות יומית – אין לך אושר גדול משעות השקט והשלווה בהם האדם עם עצמו, חיינו יכולים להשתפר לבלי היכר כתוצאה מכך.
אשר על כן נאזור חלצינו וה' הטוב יהיה עמנו .
שבת שלום וגמר חתימה טובה לכולם.
הרב מיכאל מירון הי"ו מבית שמש
