פרשת צו
'צו את אהרן לאמר' (ו-ב)
אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות, אמר רשב"י ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס.
במסכת עבודה זרה (יח.) מסופר כשחלה רבי יוסי בן קסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו ואמר לו חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתר? ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים? אמר לו מן השמים ירחמו. אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו? אמר לו רבי מה אני לחיי העולם הבא? אמר לו כלום בא מעשה לידך? אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים. אמר לו מחלקך יהיה חלקי ומגורלך גורלי.
ותמה רבי יהונתן אייבשיץ, רבי יוסי מוכיח את רבי חנינא בן תרדיון שמכניס את עצמו בסכנה והוא משיבו מה אני לחיי העולם הבא ומה השייכות בין השאלה לתשובה? וגם קשה, וכי רבי יוסי בן קסמא נביא שיודע אם הוא בן העולם הבא, וגם כי בגלל שנתחלף לו מעות לצדקה יזכה בעבור כך לעולם הבא?
ותירץ הרב, שידועים דברי חז"ל (סנהדרין קז) שלעולם אל יכניס אדם עצמו לידי ניסיון כי עלול הוא חס ושלום שלא לעמוד בניסיון ואז יעבור על דעת קונו, וכמאמרם אילו היו מכים את חנניה מישאל ועזריה לא היו עומדים בניסיון אולם כל זה באדם שעדיין לא עמד בניסיון אבל אם נתנסה פעם אחת וניצל יכול הוא להכניס עצמו שוב לניסיון כיון שה' יתברך משמרו מכל רע – ורגלי חסידיו ישמור.
ועל פי זה יובן שאלתנו הנ"ל, כאשר פוגש ר' יוסי את ר' חנינא שמכניס את עצמו בניסיון גדול שואלו היאך, והלא אומה זו החריבה את בית המקדש ועלולים להביאך לידי יסורים קשים ומי יודע אם תחזיק מעמד האם עמדת פעם בניסיון? ועל זה אמר לו, כן עמדתי פעם בניסיון ובטוח אני שאעמוד גם עתה, ועל זה השיב לו שאין ניסיון גדול יותר מניסיון הממון ואם עמד בניסיון הממון אז בודאי שיעמוד בניסיון גופו ממש לקידוש השם, ולכן אמר לו ר' חנינא בן תרדיון הרי עמדתי בניסיון הממון וכבשתי יצרי שנתערב לי ממון חולין בצדקה ונתתי הכל לעניים, ואם כן אין ספק שיהיה ה' איתי לכבוש יצר הרע ולקדש שמו יתברך ברבים. ועל זה ענה לו – מחלקך יהא חלקי שודאי יתקדש שם שמיים על ידך.
ועל פי זה יש להוסיף עוד, כאשר שואלים אדם ליום הדין, נשאת ונתת באמונה? והיינו ששואלים בהתחלה בממון, האם היית ותרן בממונך? ואז ברור שממילא עמדת גם בשאר הדברים כי זה העיקר שאם האדם עמד בניסיון הממון אז בכח טמון בו גם מעלת שאר הדברים בהכרח יש בו גם כח של מסירות נפש על גופו ממש אם היה צריך להגיע לכך, מה שאין כן להיפך ששאלו מה אני לחיי העולם הבא כוונתו הייתה האם עשה מעשה שכולו לשם שמים בלי נגיעה ופניה בלא ציבור אלא בהסתר ואז נזכר במצוה זו של מעות פורים, ועל זה ענה שגדול כח המצוה שנעשית ללא פניה.
ונזכה שכל מעשינו יהיו לשם שמים בלא שום פניות
הרב יוסף מודזגברישוולי הי"ו מלוד
